Ben Hesped (eulogize) in the end of Sivha period at the cemetery.

ההספד של בן חייל בסוף השבעה בבית הקברות

שבעה לאמא, יום א’ 13.11.2005

כתב והקריא: בן חיל

אני רוצה להגיד כמה מילים ולסכם את השבוע המר והנמהר הזה, לתת דו”ח לאמא ולהביע תודה לכל הנושאים במלאכה.

הטלפון שקיבלנו לפני עשרה ימים הינו מסוג הטלפונים שמשנים את מהלך החיים – עד אותו רגע היינו ילדים שמחים ועליזים וממנו והלאה – יתומים ועזובים.

אני רוצה להודות בשם האבא, האחים והאחיות על העזרה והתמיכה שקיבלנו מכל קרובינו, מכירנו וחברינו, למרות שכל אחד שהודיתי לו אומר לי “מה את אומר לי תודה”, אני מתעקש.

שמשון – שמשון התייצב לימיננו מרגע שנודע לו על הבשורה המרה. הוא הדריך ועודד, כיוון, לימד וניחם. תודה שמשון.

עמי – מה אפשר להגיד על עמי. א. הוא מופיע פתאום בדיוק שצריך אותו, ממלא את המשימה, ונעלם כלעומת שבא. ב. הוא מומחה ב”מולטי-טסקינג”: מתפלל, דואג לסידורי ישיבה, משגיח על כל אבל ואבל, ודואג לקשר עם המטבח. הוא תמיד רואה שני צעדים קדימה. תודה עמי.

תודה ליחיאל ועמרם, שהתייצבו לימיננו יום יום, בוקר, צהרים וערב.
תודה לשושנה דוד, שלמרות הקשיים הקפידה לבקר יום יום. נוכחותה חיממה את לבנו.
תודה למזל חזן על הייעוץ, העזרה וההדרכה.
תודה לשרי ושושי של נפתלי על הבישול הנהדר.

תודה לחתן שלום שנתן לנו הרגשה שאנחנו למעשה שבעה אחים אבלים.
תודה לכלות אורלי מיכל וורוניק, וליהודית, האחות הרביעית, שניהלו את המטבח ביעילות ובמסירות.
תודה לגיורא – לגיורא יש סוד שאני חושב שסוף סוף גיליתי אותו – כמו שיש מנורת הפלאים של אלאדין, יש טלפון הקסמים של גיורא. לכל בעיה שמופנית אליו הוא אומר: “אין בעיה”, מוציא את הטלפון וראה זה פלא – הבעיה נפתרה. עד כמה שאני יודע שזה הטלפון היחידי שיכול להמציא יש מאין. מקומקום לקפה ועד “הריס”, מספסלים וכסאות ועד הסעות. תודה גיורא.

תודה למיכל ומוטי על ההספדים הנרגשים ומחממי הלב.
תודה ליעל בלונדון שארגנה סעודה לכל בני המשפחה בלונדון.
תודה ליהורם גאון אשר מאז השידור הכניס דינמיקה חדשה לאבל. מיום שישי בשעה שתיים ושלושים שיחת היום היא: “שמעת שמעת??” מעכשיו זה יכנס לפולקלור של משפחת יפת, ומשפחות דוד, חזן ושמעון. “איפה היית ששמעת את יהורם גאון מדבר על דודה ציפורה?” למרות שהוא לא חידש לנו כלום על אמא התגאיתי שמתגאים ומעריכים את אמא שלנו ואת השמות שאבא נתן לנו.

אמא נהגה להתבדח ולאמר אולי תחליפו אותי” ואני הייתי אומר לה “איפה נמצא אמא כמוך”. ובאמת
אם נפרסם מודעה בעתון, רק הגדרת התפקיד תמלא כמה דפים ובסעיף שעות העבודה יהיה כתוב “24 שעות ביום”. בסעיף משכורת יהיה כתוב “מינימלית” ובסעיף סיפוק יהיה כתוב “עצום”.

אני אסיים בפארה-פרזה של חברי חנוך לוין “כאן נחה אמא שלא נחה”.