קווים לדמותו של מרדכי יפת – אילנה מתנה

This item was filled under [ Mordechay מרדכי ]

קווים לדמותו של מרדכי זל

כתבה אילנה מתנה ליום השלושים

21.09.2009

לא הייתה לי הזכות להיות בחברתו של מרדכי לעתים

קרובות, אך הוא היה אדם שמרגע שפגשת אותו הרגשת אליו

כבוד חיבה ואמון.


הייתי בת תשע שנים כשהוריי ואני באנו לגור ברחוב מטולה 1

ממול מטולה 6, ביתם של משפחת יפת.

אינני זוכרת מתי לראשונה ראיתי את מרדכי, אבל עם השנים למדתי

שאת מרדכי לא צריכים ממש לראות פיזית כדי להרגיש בנוכחותו.

האווירה הנינוחה שזרמה מחלון ביתו אלינו הייתה הוכחה שגר

שם אב ובעל המשרה אווירה רגועה ומלאת תוכן.


כשהשעון המעורר צלצל ב 2.00 לפנות בוקר ידענו שמרדכי קם לעבודה

וב7.00 בבוקר שוב יצא לעבודה. מעולם לא ראית על פניו הבעה

של עייפות או של קושי אלא להיפך.

תמיד עם החיוך המיוחד של מרדכי. שאשתדל לתאר אותו.

הוא הביע ביישנות, צנעה, תבונה וכבוד לאחרים.


בשבת או בחגים כשעלו קולות הדיונים מהחלון

(לא אקרא לזה ויכוחים) על פוליטיקה וכיוצא בזה, ידעתי

שמרדכי מנתב את הדיון וטוב שכך.

הייתה לי הזכות לשבת עם מרדכי ולשוחח איתו, וזאת רק בשנים האחרונות,

ועדיין אותו חיוך ואותה קבלת פנים חמה.

מרדכי לא היה נוהג לשבת ברחוב עם יתר השכנים

ולדבר על סתם דברים, זה לא היה הרגלו.

אהבנו וכיבדנו את מרדכי. די להכיר את ילדיו כדי להבין איזה אדם נהדר הוא היה.


מרדכי הקים משפחה למופת וילדיו ממשיכים את דרכו.

הוא היה האור שהאיר את דרכם להגיע להצלחה במעשיהם.

לכל אדם שנולד יש ייעוד בחיים כך שברגע שהוא הולך הוא משאיר אחריו את מעשיו ואת שמו.

נהוג לומר: “טוב שם משמן טוב

ואכן, מרדכי השאיר אחריו שם טוב שייזכר תמיד עם הרגשת תודה לאלוהים שנתן

לנו ולעולם את מרדכי.

יהי זכרו ברוך.

אילנה, 11.09.2009

You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.

Leave a Comment