דברים שנשאה סלעית ביום השנה   –  דברים שנשא בן חיל ביום השלושים

הספד שנשא יוסי ביום השלושים

יב באב תשנ”ט                                                                                                                   2.8.2009

אמא

עברו 30 ימים ואנחנו  הבנים, הכלות, הנכדים והנין מתגעגעים.

הגעת לגיל 90 וחשבתי שהפרידה תהיה קלה יותר, אבל היא לא.

בשבעה הגיעו מאות אנשים מדי יום חברים ומשפחה.

היית העוגן של המשפחה, כל שישי בצהריים צורי, גלי, גיורא, אני, רני והנכדים היינו נפגשים אצלך לאכול אריס, בשישי בערב כל המשפחה היתה מגיעה.

הצלחת בחכמה לשמור על קשר טוב עם הכלות והנכדים. התקשרת לאחים שלי ובמקום לדבר איתם בקשת לדבר עם הכלות.

הבית היה בית פתוח, מאז שאני זוכר את עצמי תמיד היו פה חברים שלי של אחיי ושל הנכדים. תמיד היה מה לאכול ולשתות. החברים היו מגיעים גם אם אנחנו לא היינו בבית.

ובחגים תמיד היו עשרות אנשים, אנחנו, הדודים, הדודות, בני דודים ואת במרכז השקט מנהלת את הכל.

ועכשיו רציתי קצת לספר עליך ועל ההיסטוריה שלך ששולבה בהיסטוריה של מדינת ישראל:

עלית לארץ בשנת 1924, בגיל 5 לאחר שנתיים בעקבות קשיים כלכליים חזרתם לעדן, בשנת 1934 עליתם שוב לארץ והתיישבתם בנווה צדק שם חיית עד יום מותך.

בשנות ה- 40 הצטרפת לאצ”ל כקשרית ובלדרית של נשק וכנראה שבתקופה זו התגבשה בך התכונה לא לספר ולא להקשות עלינו. ולחמת למען עצמאות מדינתינו. בתקופה זו הכרת את אבא שהגיע אף הוא מעדן בשנת 1924 וגם הוא לחם באצ”ל. בשנת 1945 אבא נכלא ע”י הבריטים ל- 3 שנים בלטרון. עם שיחרורו הוא הבריח בתוך מזוודה את אחיך אשר מהכלא הבריטי.

בשנת 1949 התחתנת עם אבא וילדת 4 בנים, גדלת את ארבעתינו בתנאים לא פשוטים בחדר אחד ורק באמצע שנות השישים רווח קצת ובניתם עוד 2 חדרים.

בשנת 1972 התאלמנת ואת רק בת 52. אני זוכר את התקופה הזאת, כמה היתה קשה לך הפרידה מאבא ולמרות זאת התאוששת ובעזרת אחיך ואחיותייך, הצלחת להשתקם ולגדל 4 ילדים אוהבים ותומכים שעזרו לך ואחד לשני כמיטב יכולתם. תמיד אמרתי שבליבי אני יודע שיש לי גב שאני יכול לסמוך עליהם.

במלחמת ההתשה צורי כבר היה חייל והשתתף במבצעים. במלחמת יום כיפור צורי וגלי היו בסיני וגיורא ברמה. במלחמת לבנון ארבעתינו שרתנו בלבנון. ועכשיו שאני אבא אני מתחיל להבין את מה שעבר עלייך בשנים האלו ואני מלא הערכה.

בשנת 1977 גלי התחתן עם פנינה ונולדו להם 3 בנים: מושיקו, אלעד וירדן

בשנת 1982 גיורא התחתן עם אורנה ונולדו להם 3 בנות: חופית, סלעית ושחף.

בשנת 1983 צורי התחתן עם אילנה ונולדו להם 3 ילדים: גילי, רועי וספיר

לדרורית ולי נולדו 2 ילדים: אמיר ואבישג.

ולנכד הראשון מושיקו נולד הנין הראשון עילי.

עם כולם שמרת על קשר מצוין, והם היו מגיעים אלייך לפחות פעמיים בשבוע.

עם אחייך ואחיותייך שמרת על קשר קרוב כל השנים, והם היו מגיעים אלייך לעיתים קרובות.

בשנים האחרונות כשכבר היה קשה לך פיזית ואף פעם לא התלוננת, עדיין שלטת בעניינים והיית מעורה בכל מה שקורה במשפחה ובמדינה.

ב- 10 ימים האחרונים כשאושפזת בבית חולים עשינו את כל המאמצים כדי שתוכלי לחזור הביתה כמו שרצית, אבל לצערנו לא חזרת הביתה

והנה אנחנו כאן כל אוהביים באים להיפרד ממך באהבה ובגעגועים.

שלום אמא