יחיאל יפת

הספד לציפורה יפת במלאות חמש שנים – 11 באוקטובר 2010

היום במלאות חמש שנים מאז שנלקחה מאתנו ציפורה היקרה, אימנו עטרת ראשנו בת סילום ושמעון ניסים חזן, שהיה החזן שלנו בבית הכנסת , ואשר למדה אצל אביה דברי תורה בשבתות ועל כל זאת עוד נספרה

ואנו נזכרים שככל שהזמן עובר שיש עוד הרבה צדדים מדהימים באישיותה

– קודם כל הרצון לתת ולחלק – וככל שהיא מחלקת עדיין נשארת יתרה …, ביתה של ציפורה היה מלא וגדוש מכול מיני דברי מתיקה תוצרת בית ותוצרת חוץ , ויש לה הנאה מיוחדת לחלק אותם לבאי ביתה קודם כל לאחות שבאה לעשות זריקה למרדכי וגם למחלק הגז, ושמרה גם את הקיט קט לאילן ולעוד אנשים שהכירה

– היכולת לתת עצות בנושאים שונים – מה שמעיד על שכל ישר וחוכמת חיים. מנחם אחי סיפר לי שאצלם בלונדון כשיש להם בעיות, אזי הם מנסים לחשוב כיצד הייתה ציפורה פותרת , וכך גם עשו ואז הבעיות הקשות נעשו פשוטות יותר ונגמרו מהר

– אומץ והתמדה – צפורה לא הייתה אישה בריאה, ולמרות הכול המשיכה לתפקד בכל העניינים ולנהל את הבית ביד רמה, כי בלעדיה היה קשה להסתדר, כי מרדכי עדיין זקוק לה

– אהבת סיפורי התורה – כשהייתי קורא עם אחי מרדכי שמתי לב שהיא מקשיבה ומתעניינת, ויום אחד היא אומרת לי מה אתה חושב שאני לא יודעת את פרשת השבוע ואז התפלאתי על הידע העצום אשר צברה —

היא הייתה אישה אמיצה אשר סבלה בשקט את מחלתה הקשה , ולמרות הכול המשיכה לתפקד בכל העניינים בבית כי נראה לה שבלעדיה אי אפשר להסתדר , כי מרדכי עדיין זקוק לה ואנחנו ילדיה לא הצלחנו למנוע את רע הגזרה ,בבית הוריה בשבתות ובעיקר בחגים תמיד שרו מזמורים מיוחדים ובקולי קולות , ותמיד אנחנו אהבנו לשמוע אותםכי הייתה להם מנגינה מיוחדת ומקורית שהביאו עוד מעדן , ולכן מביתם תמיד בקעה שירה אדירה

הייתה לנו אמא אשר התעניינה מילדות בספר התנ“ך ובעיקר בפרשת השבוע , כשאביה החזן היה חוזר מבית הכנסת הייתה יושבת לידו כשעל פניה שמחה ואורה ושואלת אותו על כל סיפורי המקרא וגם על ההפטרה

ציפורה ניצלה את העובדה שאביה למעשה כל השבוע משנן את הפרשה, כדי להיות מוכן לקרוא בשבת בבית הכנסת. ובכל  הזדמנות שהיא רואה אותו במצב של מנוחה הייתה מבקשת שיספר לה מסיפורי התנ”ך, ולפעמים כשאביה היה עייף מארוחת השבת ולא יכול היה לשבת איתה , הייתה הולכת לאחים שלה הגדולים שיעזרו לה. היא ידעה לקלוט בעל פה כמעט את כל הסיפורים החשובים של התנ”ך שהייתה אליהם כל כך מכורה

והיא ידעה לספר לי בראשי פרקים על תיבת נוח ואיך שלח את היונה כדי לדעת הקלו המים , ועל אברהם ושרה ועל עקדת יצחק , ועל יצחק ורבקה , על יעקב ורחל , ועל יעקב ועשו , ואיך שלקח יעקב מעשו בערמה את הבכורה ועל יוסף ואחיו, אשר יעקב אביהם אהב את יוסף, כי יוסף היה הבכור שלו מאשתו רחל האישה האהובה עליו ביותר , ולכן הוא פינק אותו וקנה לו כתונת פסים ואחיו כעסו עליו ואמרו לו שהחגיגה נגמרה

הנה כי כן לפנינו הלכה לעולמה אישה רבת פעלים אשר את חסרונה אנו מרגישים היטב בכל התחומים בחיינו וכואבים שלא הצלחנו למנוע את רע הגזרה. היא למעשה הייתה המגדלור שהלך לפנינו ואנחנו משווים אותה לנשות ישראל שלמדנו עליהם במקרא היה הייתה לנו לנמרה וגם מורה

יהי ברוך זיכרה

יחיאל יפת