כבר חלפו שבע שנים ללכתך

כמה קשה הייתה הידיעה שכבר חלפו שבע שנים מאז שאמנו ציפורה היקרה נפטרה

ואנחנו חשים שהיא עדיין ממשיכה להשגיח עלינו בימי משבר ובעת שיגרה

וכמובן שאנחנו ממשיכים במסורת הרגילה שהותוותה על ידיה כקלה וכחמורה

ולא שוכחים להדליק את נרות השבת בזמן ואת נרות הזיכרון לכל הנפטרים בימי האזכרה

ועדיין רוחה  מרחפת על כל החדרים ובעיקר על המטבח שהכול ייעשה היטב וללא הסברה

ומקווים מאוד שהייתה מרוצה שכול המשפחה באו לחגוג  הקטנים והגדולים ביחד וללא כל יומרה

 

ועכשיו נעבור לתקופה עוד כשהייתה רווקה ולאחר סעודת המפסקת של יום הכיפורים לי היא סיפרה

שהייתה ממהרת לצאת לבית הכנסת כדי לשמוע את תפילת ” כל נדרי ”של אביה החזן היא אמרה

והיא הייתה מתלבשת כולה לבן כמו כן נעלי בד והייתה צעדת בקומה זקופה במלוא הודה והדרה ,

ואחי מנחם סיפר לי שהוא שמע שאביה החזן היה לו קול אשר זעזע את הקהל במלוא הצורה .

לציפורה נקשרו הרבה תארים קודם כל היא הייתה אישה חכמה שנית ניסיון החיים אשר צברה ,

היא למדה דבר מתוך דבר בסך הכול היא הייתה אישה טובת לב וכל מי שבא אתה במגע הכירה .

היא גם ידעה בעל פה את כל סיפורי המקרא ולא רק של חמשת הספרים של סיפורי המקרא.

היא ידעה גם לספר על יעל אשת חבר הקיני  אשר חבטה עם היתד של האוהל בראשו של סיסרא.

השם של ציפורה מופיע כבר בספר’  ” שמות ” פרשת  ”שמות ”  אשר בו מסופר על משה רבנו כאשר הגיע לארץ מדיין בברחו מפני פרעה מלך מצריים.  והפסוק אומר ואני מצטט:

טו וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת-מֹשֶׁה; וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר.  טז וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן.  יז וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם.  יח וַתָּבֹאנָה, אֶל-רְעוּאֵל אֲבִיהֶן; וַיֹּאמֶר, מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם.  יט וַתֹּאמַרְןָ–אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם-דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת-הַצֹּאן.  כ וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֹתָיו, וְאַיּוֹ; לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת-הָאִישׁ, קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם.  כא וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה, לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ; וַיִּתֵּן אֶת-צִפֹּרָה בִתּוֹ, לְמֹשֶׁה.  כב וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם:  כִּי אָמַר–גֵּר הָיִיתִי, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.  {פ}

סוף ציטוט

לפני שבע שנים נפרדנו מצפורה היקרה והאהובה שלנו ונדמה שרק אתמול זה קרה ועדיין אנחנו לא מעכלים את גודל האבידה והזמן שעובר רק מגביר את הגעגועים אליה.

יהי זכרה ברוך

 כתב יחיאל יפת