מיטב הברכות והאיחולים מכל המשפחה
Author: benjaffe
-
יום הולדת שמח לתהילה
יום הולדת שמח לתהילה 8.8.2012 יחיאל מאחל יום הולדת שמח לתהילה
לתהילה היפה בנשים כולנו נושאים לך ליום הולדתך תפילה
יהי רצון שתמשיכי במעשייך הטובים לטובת המשפחה עם מלוא הקדושה וההילה
וכידוע לנו את בחרת את מקצוע האחות במטרה מיוחדת להקדיש את מלוא החמלה
למען כל אלה הזקוקים לעזרה ובעיקר למשפחה שלנו וגם לכל הנזקקים לך תחילה
ואני לא אשכח לעולם את המשפט שאמר לי בני אילן שהוא סומך על העצה של תהילה
לא פחות ואולי יותר מאשר לרופאים שטיפלו בי בבית החולים וזה מנע ממני את הנפילה
אני זוכר היטב את הטיפול שלה בהורים ועד כמה הייתה מסורה להם ולא פעם ממות הצילה
ועד כמה שנמסר לי היא משקיעה הרבה מזמנה בטיפול בנכדות המקסימות והיפהפיות שלה
ומי כמוני יודע איזו הנאה עילאית שיש לה לסבתא וכדי להשתעשע איתם ועד למרום העפילה
ובהזדמנות זו אני רוצה לספר על סבא שלום עד כמה הוא אוהב אותן שאם לא נזכיר אין לנו מחילה
והרבה פעמים שאני רואה את סבא שלום אני אומר לו שאני אוהב אותו כך פשוט ובלי להוסיף מילה
ולידיעתך אבא שלך בחר בשם שלך מספר ‘תהלים’ פרק מ’ פסוק ד’ ” ויתן בפי שיר חדש ” תהילה ”
לאלוהינו יראו רבים וייראו ויבטחו באדוני ” וגם השם של אחותך ”אמונה ”
מופיע בספר ‘תהלים ‘ פרק לז ‘ פסוק ג’ ” שכן ארץ ורעה ” אמונה ”
ממני – יחיאל יפת המוקיר אותך ומכבד אותך
-
מבזקים מסקנדינביה יולי 2012
תיק תקשורת – תמצית הדיווחים של אגדה מהטיול לסקנדינביה כפי שנשלחו בזמן אמת
20.7.2012יום שישי
לאחר שנחתנו בקופנהגן, ערכנו סיור קצר בעיר. הגענו למלון ויוצאים בתשע לסיור רגלי. יש אור כמו בשעות אחה”צ. דש לכולם, שבת שלום, אגדה
21.7.2012יום שבת
בקופנהגן מזג אוויר נעים. ביקרנו בבית הכנסת בזמן התפילה. בערב אנו מפליגים בספינה לאוסלו. שבת שלום. אגדה
22.7.2012יום ראשון
אנו בספינה בדרך לאוסלו, המים שקטים. הרבה איים קטנים חלקם עם בתים. הכל ירוק השחפים מעל. אגדה
יום ראשון 22.7.2012
גלעד, שולחת לך תמונות. העבר ליוסי כדי שיוסיף לאתר. הבוקר הגענו לאוסלו, לאחר שייט של 17 שעות. הים היה שקט וההפלגה מהנה. אגדה
יום ראשון 22.7.2012
הבוקר הגענו לאוסלו. ביקרנו בגן הפסלים. נורבגיה ציינה את יום השנה לרצח בני הנוער, השתתפנו בעצרת עם אלפי האנשים, אגדה
יום שני 23.7.2012
הבוקר היינו בבית העיריה באוסלו באולם בו נערך טקס פרס נובל לשלום. אנו בדרך לפיורדים. בדרך נעצור בלילהאמר, באתר הסקי. אגדה
יום שלישי 24.7.2012
הביקור באוסלו קצר, כולל מוזיאון שם מוצגת תמונה של מונק “הצעקה”. מזג האוויר נעים, לפרקים יורד גשם. אגדה
יום שלישי 24.7.2012
נוסעים צפונה לפיורדים. הדרך מאד יפה, נהר גדול, הרים שבחלקם הגבוה מושלג. עיירות קטנות מפוזרות. לא הצלחתי להבין מה קורה עם קדימה. (גם אנחנו לא) אגדה
יום שלישי 24.7.2012
נמצאים באיזור הפיורדים. מראה מרשים. צוקים גבוהים, מפלי מים, מסביב ירוק וכל מי השלגים זורמים לים. איזה בזבוז…שולחת תמונה. אגדה
יום רביעי 25.7.2012
הי יוסי, אנו בדרך הטרולים בארץ הפיורדים. כמות המים אדירה, אין ספור מפלים. האם קיבלת תמונות מיפתח וגלעד? איך אתם מסתדרים? אגדה
יום חמישי 26.7.2012
בו חיל, מה נשמע אצלכם? היום נסענו לאורך אגם ענק, שאליו מתנקזים אין ספור מפלים קטנים. ראינו חלק מהקרחון בריקסדל. אשלח תמונה לגלעד. אגדה
יום שישי 27.7.2012
הי גלעד, שלחתי לך תמונה מאחת מתחנות הביניים בדרך לקרחון בריקסדל. המסלול לאורך אגם ענק אליו נשפכים מים מצוקים גבוהים. היה לנו מזג אוויר נהדר. מסור דש, אגדה
יום שישי 27.7.2012
בן חיל, איך אתם מתארגנים לשבת? אנו בדרך לברגן. נוסעם במנהרות ארוכות ובין לבין רואים זרמי מים והרבה ירוק. עולים על מעבורת. אגדה
יום ראשון 29.7.2012
שטוקהולם מורכבת מ-14 איים! עיר שוקקת חיים. מזג אוויר חם והאנשים ממלאים את הרחובות והמסעדות. הבנינים יפים. אגדה
יום שני 30.7.2012
אנו עוזבים שטוקהולם בדרך לשדה התעופה לכיוון קייב ומשם לתל אביב. אגדה
יום שני 30.7.2012
הי יוסי, זהו הטיול נגמר ואנו בדרך לשדה התעופה בשטוקהולם לכיוון קייב ומשם בטיסת המשך לתל אביב. להתראות, אגדה
יום שני 30.7.2012
בן חיל, היום האזכרה לשמואל. איך הם נערכים? מסור ליהודית ולכל בני המשפחה את אהבתי. אגדה
-
יחיאל מספיד את שמואל ז”ל
ביום שישי בתאריך 6-7-2012 כשעמדתי לכתוב ברכה ליום הולדת לבן שלי אילן ונכנסתי לאתר של המשפחה מטולה 6 ונדהמתי לראות את ההודעה על מותו ללא עת של שמואל כהן והשתוממתי , ומאוד הצטערתי לא רק על מותו הפתאומי של איש יקר ואהוב על כל אלה שהכירו אותו , אלא על הבנים שלי ועל שאר המשפחה שעשו יד אחת כדי להסתיר ממני שלפי דעתי שזה לא הוגן מצדם כי בכל מקרה ותוך כמה ימים יוודע לי , ועכשיו אני מבכה את שמואל כהן באיחור של שבוע ימים ואני רוצה להבין אותם על כך ולא מצליח ,
ואני נזכר שבכל אירוע של המשפחה שלנו לא נפקד מקומו והוא היה מופיע בכל האירועים ובעיקר בחגי ישראל וכמה אחי מרדכי אהב אותו וכמה שמח לפגוש גם את יהודית שנחשבת לבת הרביעית במשפחה ויש לציין במיוחד את יהודית על הדאגה והקשר שלה על בסיס שבועי ואני אינני בקי בכל הדברים האחרים ויש לציין שהקשרים הרבים ביניהם כמעט על בסיס יומי ,
ועל כן האבדה היא גדולה ביותר על אדם נפלא ואהוב ומוכשר כמו שמואל כהן השייך למשפחת הכוהנים המסועפת , איך שהצליח להתקדם בעבודתו בבנק לאומי כמו כן בשירותו בתעשייה האווירית , כי הוא ידע לתרגם נוסחאות מסובכות מאנגלית לעברית ועל כך הוא זכה לתשבחות מהממונים עליו בתעשייה האווירית , וגם בבנק העריכו אותו ועל כן הסכימו אתו שיעבוד גם מעבר לגיל הפנסיה שלו ,והודות לכשרונו ויחסי אנוש שלו בעבודתו בבנק לאומי זכה לרכוש את דירתו החדשה עם מעלית.
הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט , אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא
אהוב הוא אדוני אלוהים אמת שדינו דין אמת
לכן יענו זרע האמת פה אחד ויאמרו ברוך דיין האמת ,
ממני יחיאל יפת המעריך ומכבד אתכם
-
כך נודע לנו ששמואל ז”ל הלך לעולמו
ההודעה המצערת כפי שנשלחה על ידי אגדה ביום ראשון בבוקר בשעה 07.50
צר לי להודיע כי שמואל, לאחר קרוב לחמישה חודשים
של מאבק עיקש, נכנע למחלה. אנו בדרך ליהודית. פרטים בהמשך
אגדה
פרטים על ההלוויה של שמואל
בשעה 12.00 יוצאים מבית המשפחה
הרב מימון 2 בת ים
בשעה 13.30 בירקון שער הגאולה
-
חמישים שנות נישואים ליהודית ושמואל
להלן הברכה המקורית כפי שנכתבה בתאריך 18.08.2008
יהודית ושמואל
מזל טוב והצלחה
אתם ידידים שלנו
חברים נאמנים מסורים
טובים וישרים
מרדכי יפת
ליהודית ושמואל היקרים
שפע ברכות ליום הנישואים
יובל שנים אתם חוגגים
וזו הזדמנות טובה לומר לכם
עד כמה מיוחדים אתם בעינינו
מלווים אותנו מאז היותנו
שותפים בכל האירועים השמחים והעצובים
נותנים כתף ומשענת איתנה
ולמעשה אתם חלק בלתי נפרד מחיינו
בביקורים השבועיים אצלנו
אתם מפגינים הרמוניה זוגית
מלאת אהבה רוגע וכבוד הדדי
ומשרים סביבכם אוירה נעימה
יהודית אחותנו הגדולה
תמיד דואגת מתעניינת שואלת
מציעה ומדרבנת
ושמואל נעים ההליכות
המשלב תורה עם דרך ארץ
תמיד נכון לעזור לעודד
ולשתף אותנו בידע במקרא ובמדרש
אנו מאחלים לכם
שתדעו אושר והנאה צרופה
שתזכו לבריאות והרבה אהבה
שנים רבות וטובות
והרבה סיבות לשמחות
מאיתנו
בן חיל, תהילה, אמונה, אגדה,
גדעון, גלעד, יפתח, חסון ויוסי
וכל בני המשפחה
18.8.2008
-
יחיאל מעלה זיכרונות מהבית ברחוב מטולה 6 אשר בנוה צדק תל אביב
זיכרונות מהבית ברחוב מטולה 6 אשר בנוה צדק תל אביב
- ובהזדמנות חגיגית זאת אני רוצה לספר לכם קצת זיכרונות מהימים הנפלאים שלי עם המשפחה שלנו ואני שוב רוצה לחזור על חלק מהסיפורים הידועים והלא ידועים אשר קרו לי בימים רחוקים ,וברצוני להתחיל עם ההורים הנפלאים שלי איך שהם השלימו האחד עם השני כשאימא שלי נישאה לאבי היא לא הכירה אותו לפני כן וכשאמי סיפרה לי שהאימא שלה הראתה לה עם מי היא תינשא ,על ידי זה שהצביעה לה ממרחק ואמרה לה את רואה את הבחור הזה שיושב בפינה בקצה האולם עם זה את עומדת להתחתן , וכמובן היא לא התווכחה אתה כי ההורים משני הצדדים כבר סיכמו ביניהם את כל התנאים ואני נדהמתי לשמוע איך יתכן דבר כזה לאהוב בחור מבלי שהכירה אותו לפני כן , בסופו של דבר יצא רק טוב מהחתונה הזאת שאבי זיכרונו לברכה הוא היה הבסיס הראשי וראש השושלת של משפחת יפת המפוארת , אבא שלי היה אדם שקט ואהוב וגם צנוע אשר עבד והתפרנס כצורף זהב ועסק כל הזמן באמנות וביצירת מודלים של טבעות עבור כלות וחתנים הוא היה אדם ישר וצנוע ונחבא אל הכלים וגם נאמן על כל הלקוחות שלו ובפרט על האבנים היקרות שהיו משובצות בכל התכשיטים שהוא יצר ,אימא שלי הייתה מספרת שהיא באה מעדן לארץ עם הרבה תכשיטים שעלו לדבריה באלפי לירות שטרלינג , ההורים שלי עלו לארץ עם הון לא קטן והוא קנה מגרש באזור התעשייה של פתח תקווה ליד מפעל ”ברזילית וגם רכש מגרש להשקעה במזרח ירושלים ”בבית חנינא ” ,את המגרש בפתח תיקווה מכרנו בלחצו של אחי שלמה שהיה זקוק לכסף ואת המגרש ”בבית חנינא” הנמצא במזרח ירושלים נשאר עד היום הזה, מבלי יכולת למכור למרות ששילמנו מסים על המגרש לעירית ירושלים משנת 1945 עד שנת 2002 וכל זאת לאחר וויכוחים והתדיינויות עם רשויות המס של עיריית ירושלים שאין לנו את האפשרות למכור את המגרש וכי אין לו פרצלציה , ולמרות הכול שלחו למרדכי אחי כנציג היורשים קנסות ועיקול על המשכורת שלו בזמן שהוא עבד אצלי ”בחברת רב-נוי בע”מ” ,ורק לאחר שהבן שלי אילן נכנס לתמונה בתור רואה חשבון ושלח להם מכתב חריף הם הפסיקו לגמרי עם העיקולים והקנסות.
- אני נזכר באימא שלי עד כמה שהייתה אישה חכמה מרדכי אחי היה מספר לי על הכישרונות שלה ועל חכמת החיים שלה עד כדי כך שהיא שימשה כיועצת לאחיה יוסף דוד בכל העסקים הרבים שלו , וגם בכול העניינים הקשורים שלו בעדה. הוא היה שולח חולים בעיקר את הזקנים לבדיקות אצל דוקטור כהן ברחוב מונטיפיורי פתק אליו וכמובן שהיה משלם לו בסוף החודש. דר. כהן היה באותה תקופה גם איש פוליטי וחבר גם במועצת עיריית תל אביב מטעם המפלגה הרוויזיוניסטית ושל בית”ר ויותר מאוחר גם שימש כממונה מטעם ראש העיר מר איכילוב על תיק הבריאות , אני נזכר גם שאימא סיפרה לי שאחיה יוסף דוד לא גבה ממנה שכר דירה במשך 22 שנים שגרנו בבית הזה ולא רק זה אלא תמיד שהיינו בורחים בזמן המאורעות עם הערבים אנחנו תמיד התארחנו אצלו ברחוב דגניה 18 אחיה יוסף דוד היה נותן לה כסף לקניית תרופות כגון טיפות לאוזניים וגם לעיניים ולאוזניים וגם לקניית משחות לפצעים וגם תחבושות וכוסות רוח וחוקנים שהייתה משאילה להם ,אני זוכר גם שיום אחד סיפרתי לה על הדבר הזה שהיות ואנחנו גרים על הגג ברחוב באזל וישנה שכנה אחת שתמיד מבקשת מהדסה חלב או סוכר, או מקלות לתליית הכביסה שלה , אבל היא לוקחת ולא מחזירה לה והדסה כועסת עליה מאוד אז אמי ענתה לי שתשלח אותם אליי אני אשמח להשאיל במקומה. אני זוכר גם שאימא שלי השתתפה כמעט בכל הביקורים בבית הספר כמו באסיפת הורים או לדוגמא היא נפגשת לשיחה עם המחנך והיא ידעה הכול על היחסים הכלליים בין המחנך לתלמידים שלו באם הוא מורה קפדן או ליברלי , אני גם ראיתי אותה כשהיא הלכה לאסיפת הורים בזמן ההיריון המתקדם שלה וזה רק מראה עד כמה היה חשוב לה לדעת על החינוך שלנו , אימא שלי הייתה מעורבת בחיי הקהילה יחד עם אחיה יוסף דוד אני ראיתי גם שהיו באים אליה קרובי משפחה והייתה עושה שלום בין איש לאשתו ובעיקר למכרים , לאמי היו שלושה אחים שהתחתנו עם שלוש אחיות האח הראשון היה יוסף שהתחתן עם סלאמה והשני היה מנחם שהתחתן עם מלכה והשלישי היה יעקב שהתחתן עם רחל , אני גם זוכר שיעקב בא אלינו לביקור והוא התנשק עם אימא שלי ואני כעסתי עליה ובכיתי אז היא ענתה לי מה אתה בוכה זה אח שלי ואני אוהבת אותו ואז כנראה שנרגעתי.
3 את אחי בכורי מרדכי אהבתי מאוד כי הוא למעשה היה מטבעו אדם בעל אופי טוב וגם של מחנך בעל קסם מיוחד במינו , כי הוא היה בעל סמכויות שלקח על עצמו תפקיד של מחנך ולא השתמש בכוחו הפיזי אלא אך ורק בהסברים פשוטים והמובנים לכולנו , והוא לא דגל באמירה המטופשת של אותם ימים ”חוסך שיבטו שונא בנו ” אף פעם לא השתמש במקל אלא ההיפך מזה בדברי נועם וכולנו התברכנו בזה , ולמדנו ממנו סידרת חינוך של כיבוד אב ואם ולתת כבוד למבוגרים ממך ולעזור לכל נצרך , כשאחי מרדכי עבד בחלוקת עיתון ”הארץ הוא היה רוצה לדעת איך עובדת המערכת של העיתון הוא היה נכנס ורואה שם חלק מהעיתונאים שהוא היה מכיר אותם דרך הקריאה של המאמרים שלהם והוא רואה איזה השפעה יש להם במדינה והוא היה רואה את שחקני ”הבימה” באים לקרוא את הביקורת של העיתונאי מר חיים גמזו שהיה מפרסם כמעט תמיד ביקורת קשה ביותר על ההצגות של התיאטרון ובפרט לאחר הפרימיירה , והם היו נרגשים מאוד וחסרי סבלנות כדי לקרוא את מה כתב עליהם , השחקנים היו באים למערכת בזמן ההדפסה בשעה אחת לאחר חצות כי לא היה להם הסבלנות לחכות לבוקר ואז הם בדרך כלל וכמעט תמיד הם בוכים , אפרים קישון העיתונאי והמחזאי שגם הוא נקטל ברוב ההצגות שהוא כתב וכל המבקרים שיבחו את ההצגות שלו ואת כתיבתו ורק המבקר של עיתון ”הארץ” מר חיים גמזו כתב עליו ביקורת קטלנית ,ואפרים קישון לא נשאר חייב והחזיר לו מנה הגונה והוא המציא נגדו מילה חדשה ” לגמוז ” שפירושו ”לקטול ” , ועל כן כל השחקנים שנאו אותו וקראו לו בשמות גנאי אבל בעל העיתון מר גרשום שוקן העריך אותו מאוד ולא וויתר עליו , כי דווקא בגלל זה ומשום כך בלבד שווה לו כל הרעש שנעשה מסביב ומזה שפוחדים ממנו ,אחי מרדכי העריך מאוד את עיתון ”הארץ” וגם את העיתונאים שכותבים לעיתון ובכלל זה גם לכל העלייה שבאה מגרמניה שהייתה עלייה מבורכת , של רופאים ומהנדסים ועיתונאים ועל ידי כך הם העלו את הרמה של היהודים בארץ ולכן מרדכי אחי היה רוצה גם שהילדים שלו ילמדו בבית ספר תיכון וגם באוניברסיטה ובשלב ראשון היה מביא הביתה לא רק את עיתון ”הארץ” אלא גם עיתון ”הבוקר ” השייך למפלגת הציונים הכלליים , וגם את עיתון ”המשקיף” של המפלגה הרוויזיוניסטית וגם את החוברת של ”העולם הזה” שהיה שייך לאורי קיסרי שנמכר יותר מאוחר בשנת 1950 -לאורי אבנרי ואת החוברת של ” לאישה” שהיה שייך לעיתון ”ידיעות אחרונות” והכי חשוב שהיה מביא לנו את עיתון ”הצופה” עם הטור יומן המלחמה שנכתב על ידי דר. עזריאל קרליבך שתיאר בצורה מקצועית את מהלכי מלחמת העולם השנייה.
4. מרדכי אחי אהב לקרוא את יומן המלחמה ומידי שבת היה מספר לנו את מה שהוא קרא ביומן על הכיבושים של הצבא הגרמני של היטלר יימח שמו וזכרו , ומאחר ואנחנו גם קוראים את כל העיתונים שיוצאים לאור באותה תקופה יצא ככה שגם אני שהייתי בגיל 12 כשהתחילה המלחמה לא כל כך הבנתי את כל המשמעויות ומה התוצאות של הכיבושים של הגרמנים באירופה ואחי מרדכי שהיה באותה התקופה גם איש פוליטי והוא ישב כל שבת לפני הקידוש על כוס היין וכמובן אחרי סעודת השבת והסביר לנו היטב את כל מהלכי המלחמה כמובן בעזרתו של גדול העיתונאים בזמן הזה ד”ר עזריאל קרליבך , ועל יד שולחן השבת ישבו אתנו גם אורחים קבועים כמו רחמים מנחם וגם בן הדוד שלנו שלמה וכמובן גם אחי שלמה שסיפר לי אחרי כמה שבועות שהוא היה מאחר לפגישות שהיה קובע עם חברים בגלל ההרצאות והניתוחים על מהלכי המלחמה ועל התוצאה הטראגית של המלחמה על העם היהודי באירופה , בשלב יותר מאוחר כשלמדתי בכיתה ז’ המורה והמחנך שלנו ביקש מאתנו לתת חיבור על המלחמה אף תלמיד חוץ ממני לא כתב חיבור והוא ביקש מאחד התלמידים שיקרא את החיבור שאני כתבתי מאחר ואני הגעתי לבית הספר מאוחר וכשנכנסתי לכיתה כל התלמידים מחאו לי כפיים , המורה שלי היה יוסף עודד אשר חקר אותי וגם שאל אותי אם מי שהוא מבוגר עזר לי בכתיבת החיבור ואני סיפרתי לו שאחי מרדכי עובד בחלוקת עיתון ” הארץ ” וגם שהוא מביא לנו חוברות ועיתונים נוספים וגם בשבתות שאני שומע את ההרצאות המרשימות שלו , וחוץ מזה אני פשוט העתקתי חלק לא קטן מהנאום של הנשיא מר חיים וויצמן על השואה האיומה של יהודי אירופה הנזרקים לכבשנים , המחנך שלי מר יוסף עודד הזמין יותר מאוחר את התלמיד שהקריא את החיבור שלי היה יהודה שרעבי אליו לשיחה על נושא השואה וכמה זה חשוב לו שכל התלמידים ילמדו על ידי קריאה של העיתונים המופיעים בארץ , וכמה שאני רואה היום בדיעבד את הרעיון של אחי מרדכי אשר רצה לדעת את כל הנעשה בתחום העיתונות לא רק בענייני המלחמה בלבד , אלא הוא היה סקרן לדעת מה כותבים העיתונאים על הנושאים כגון: חינוך , פוליטיקה , מסורת , ותרבות , ועוד ועל כן המטרה של אחי מרדכי הייתה אז עבודות גם ביום וגם בלילה, ועל כל זה בהמשך מרדכי אחי בכורי היה איש משפחה למופת שקשור אלינו בעבותות של אהבה , אדם יקר היה אחי אשר היו לו כל המעלות הטובות אשר נתן לו אלוהים כי אדם כזה נולד פעם בכמה דורות הוא היה אדם סבלני ובעל מידות טובות וכל האנשים אהבו אותו וכל זה למה כי הוא אהב אנשים.
5. אחי ככורי מרדכי כשגמר את לימודיו בבית הספר העממי יצא מיד לעבודה במפעל לייצור מרצפות ברחוב העלייה בתל אביב שהיה שייך לשני התעשיינים העדנים מר יעקב שלמה כהן ומר שלום לוי, ומנהל העבודה היה מיודענו מר מנחם משה בעלה של אסתרי שהיה חתנו של מר יוסף דוד ואת המשכורת שלו היה מעביר ישירות לחנות המכולת של הדוד יוסף דוד כעזרה למשפחה כי בתקופה הזאת היה מצבנו לא כל כך טוב וזו גם הסיבה שמרדכי עבד במקום להמשיך בלימודים , וזה מזכיר לי מצב דומה כשאני סיימתי את לימודיי בבית הספר העממי ורציתי להמשיך בבית הספר התיכון לא יכולתי ללמוד בגלל מצב דומה , אני נזכר שמרדכי בעצמו לקח אותי למחנך שלי מר יוסף עודד וסיכם אתו על פשרה מאחר ואני צריך לעזור למשפחה אני נזכר שהם החליטו שאני אעבוד ביום ובערב אלמד , והם קראו לזה שביל הזהב , כאמור לעיל אנחנו נמצאים בתקופת מלחמת העולם השנייה בשנת 1941 והמצב בארץ היה נורא ובזמן הזה הייתה מלחמת העולם השנייה בעיצומה והיה מחסור חמור של מזון בגלל צמצום של היבוא הבא לארץ דרך הים וגם מצרכים חיוניים כגון מזון לתינוקות , ולכן הממשלה הבריטית עודדה את הייצור החקלאי בארץ וסיפקה זרעים וזבל לחוות החקלאיות וכל זה נעשה כדי למנוע רעב בארץ וגם מצרכים חיוניים כגון מזון לתינוקות היו בצמצום רב , ולכן המושל הבריטי בארץ היה מספק זרעים לחקלאים כדי שיוכלו לזרוע כמה שיותר , ובדיוק בתקופה הזאת מרדכי אחי עבד בחווה החקלאית של מקווה ישראל ולשם היה נוסע באופניים וחוזר עם תוצרת חקלאית על הסבל של האופניים ואין לתאר עכשיו את העזרה הזאת מבחינה כלכלית והשמחה והאושר במשפחה שלנו , ואני זוכר היטב את תפחי האדמה ואת העגבניות והמלפפונים ובעיקר את הענבים ובעיקר את ריח השדה שאחי מרדכי הביא אתו באופניים , והיה מסביר לנו על כמה סוגים של ענבים שמגדלים בחוה של מקווה ישראל שמגיע לעשרות וכמובן אימא שלי חילקה את רוב המצרכים לשלושת אחיה וגם לשכנים שלנו אשר גרים אתנו במטולה 6 , כידוע הדוד שלי מר יוסף דוד לאחר שקנה בית ברחוב דגניה 18 ועבר לגור שם הא השכיר את החדרים שלו לדיירים חדשים שאת שמותיהם אינני זוכר אבל את מקצועו של אחד הדיירים היה סבל בחברת ”תנובה” והוא היה חבר של שמואל חזן שעבד אתו גם כסבל בחברת ”תנובה ”, ויותר מאותר כשהם עזבו אנחנו תפסנו את החדרים שלהם ויותר מאוחר הדוד שלי מר יוסף דוד החליט למכור לנו את כל הבית במחיר מוזל , כפי הנראה מאחר והמשפחה שלנו גדלה ואחי מרדכי עבר לגור בבית הזה לאחר שהתחתן וגם אחי שלמה לאחר חתונתו עבר לגור בבית הזה במטולה 6 לא היה כדאי לו להחזיק את הבית.
6 . כידוע אחי מרדכי היה בצעירותו איש פוליטי והיה מזוהה עם הדעות של זאב ז’בוטינסקי איך ידעתי אני זוכר את היום הזה היטב כשהייתי בן 13 שנה הייתי בטיול בשפת הים עם ציפורה והיא סיפרה לי שהיא שמעה עכשיו שהמנהיג של ”ביתר” מר זאב ז’בוטינסקי מת באמריקה וכשהגענו הביתה ראיתי את אחי מרדכי בוכה ,זאב ז’בוטינסקי נפטר בשנת 1940 כשהוא בן 60 שנה בלבד וזו הייתה אבדה גדולה לתנועה הרוזיוניסטית ולכל היישוב העברי בארץ כי המנהיג הזה היה ברוך כישרונות ובעל ידע במדיניות ארצית ועולמית ,ולכן הלכו אחריו רבים וטובים , אחי מרדכי התנדב בתקופה הזו למשטרת הגפירים ושרת כשומר בקיבוץ תל יוסף אשר בעמק יזרעאל , בתקופה הזאת הנקראת מלחמת המאורעות שפתחו הערבים במלחמה אכזרית בישוב העברי בארץ ישראל, מרדכי יחד עם משה רצון פתחו מועדון שנקרא ”ארגון עולי עדן ” שהיה בזמנו מסונף לתנועת ביתר ‘ משה רצון שכר אח הדירה וגם שילם מכספו כי לתנועת ביתר אין כסף ולכן בשלב ההתחלתי ולכשירחיב הם שניהם התנדבו להקים את המועדון הם עסקו בגיוס הנוער אשר בחלקם קיבלו הכשרה ”במצודת זאב ” להיות מדריכים , אחי מרדכי גייס גם אותי למועדון שנקרא ” ארגון עולי עדן ” לא לפני שגזר לי את הפאות ודאג שיקנו לי בגדים מתאימים כמו מכנסי חאקי וחולצות לבנות כי זה היה הלבוש ההכרחי וכמובן שכל זה נקנה בזוגות להחלפה והחיים שלי השתנו ללא הכר, המדריכים שלנו ברובם היו גם מהשכונה שלנו הנקראת ”מחנה יוסף ” וכל ערב היו לנו הרצאות בנושאים שונים נוסף למדריכים המקומיים היו גם מדריכים של ”ביתר” בערבים שמענו הרצאות מעניינות בכל מיני נושאים אקטואלים שעמדו על הפרק , וגם על ההיסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל בכל התקופות , ועל גבורת הלוחמים שלנו יוסף טרומפלדור ,ושרה אהרונסון , וכמובן על גבורת לוחמי האצ’ל והלח’י ובשבתות היינו יוצאים לטיולים אל מחוץ לעיר , אל גבעת נפוליון אשר ברמת גן ושם היינו עושים תרגילים של קרבות פנים אל פנים קפא”פ ועוד תרגילים עם זחילות של של אימוני שדה שנקראו א’ש לילה , ולעתים היינו ישנים בלילות בשדה הפתוח והיה לנו קר מאוד וכל זה נעשה כדי לחשל אותנו לקראת הימים הבאים , ואנחנו בסך הכול בני 13 עד 14 שנה ובחזרה למועדון היינו שרים שמחים ובעיקר גם מותשים ,כאמור לעיל אחי מרדכי בכדי להרוויח הרבה כסף כדי לממן את כל התכניות שלו וזה לא היה דבר פשוט בכלל , כי כדי לעבוד גם ביום וגם בלילה וזה דורש מאמץ כזה שזה יכול לפגוע בבריאותו , ובכדי לחלק עיתונים בלילה צריך להתעורר בשעה 2 בלילה ולנסוע באופניים גם בימים גשומים ולדאוג שהעיתונים לא יירטבו ,ולחלק אותם כשהם לא רטובים וחלק מהעיתונים יש צורך לגלגל אותם ולזרוק אותם למרפסות כמובן שהעבודה הזאת דורשת מיומנות כדי שהעיתון לא ייזרק למרפסת של השכנים וזאת יש לקחת בחשבון שהוא מעמיס על האופניים כ 400 עיתונים ונוסף לזה שביום חמישי בכל שבוע ישנם מוספים לשבת , החלוקה של העיתונים היא כאמור עבודה קשה וכשהוא מגיע הביתה בסביבות שעה שעה 5-30 והוא לפעמים חוטף תנומה של שעה במקרה הכי טוב ובשעה 7-הוא כבר צריך להתחיל את העבודה בעירית תל אביב כגנן במחלקת התחזוקה של גנים ונוף ,והיות ומרדכי כעובד עירייה נאמן ומסור לעבודה קיבל מיד גן ציבורי לאחריותו וגם פועלים אשר סרים למרותו והוא ניהל יומן מסודר ורישום מדויק של נוכחות העובדים בגן , וככה יצא כשהמנהלים של העירייה בענף התחזוקה היו מרוצים ממנו והם סמכו עליו , ובמשך הזמן מרדכי תפש יוזמה והפך את מחסן הכלים אשר בגן למשרד והכניס שולחן וספסל וכמה כסאות וכל זה הוא ביצע בעבודה עצמית יחד עם הפועלים שעובדים אצלו בתחזוקה של הגן , ונוסף לזה הוא טיפח את הגן והכניס לגן צמחים חדשים שכל מי שביקר בגן התפעלו ממנו ושיבחו אותו לא רק המנהלים של העירייה על העבודה המסורה שלו בגן וכמה אהבה לצמח ולפרחים , וכשהגינה מטופחת ונקיה והממטרות פועלות והכול פורח בגינה עם פרחים מכל צבעי הקשת וגם הספסלים נקיים וגם צבועים וזה נותן למבקרים בגינה את ההרגשה שבגינה הזאת כדאי לבקר , ומי המבקרים העיקריים בגנים הציבוריים אלה הנשים עם הילדים הקטנים והזקנים שהם ביום מבקרים בגן כדי להינפש , ומה עושה מרדכי בנוסף לטיפוח הגינה הוא התחיל במבצע יומי של הבאת היונים לגינה על ידי פיזור של לחם טבול במים , וזה מהווה אטרקציה מיוחדת לנשים ולילדים המבקרים בגן ,וכמובן כל מי שבא לגן הזה הנמצא ברחוב ויצמן בתל אביב ליד בית החיל במקום מרכזי השוקק חיים כל היום ולכן כל הנשים והילדים נגשים אל מרדכי ומשבחים אותו על היוזמה המבורכת כי הילדים בעצמם דורשים מאימותיהם ומהמטפלות שלהם שייקחו אותם לראות את היונים והעיקר שהם דורשים להאכיל אותם בעצמם , ומי כמו מרדכי שיודע להסביר את ” האני מאמין שלו ”האומרת כך , ככל שהגן יהיה מטופח על ידי גיזום של הפרחים והערגות מגורפות כמו בווילות וגם הגינה והפרחים הגזומים לעילא ולעילא ובנוסף על האטרקציה של היונים וזה רק מוכיח שאפשר להכניס גם את הגן הזה למפעל של תרבות וניקיון , וכפי שאנחנו מכירים משכבר הימים את רצונו העז של אחי מרדכי לעבוד ביום ובלילה הכרוך במאמצים כבירים והוא למעשה מבצע עבודה של שני אנשים ולמרות כל זה הוא לא זנח וגם לא וויתר על הביקורים המשפחתיים בשכונת התקווה או אצל הדודה מרים בחולון או אצל שלושת הדודים שלנו אשר גרים בסביבה שלנו , אני לא יכול להסביר לכם מה עושים הביקורים האלה לאחי יקיר שלי ועד כמה הוא משקיע הרבה מרץ והרבה אהבה וכמה הוא שמח על כל ביקור שלו ולטענתו זה גורם לו הנאה ועילוי הנפש , וכשאני בא לביקור אצל אחי מרדכי לקראת ערב אני לעתים קרובות לא מוצא אותו בבית ואני שומע מציפורה גיסתי שהיא גם אמי שהבחור הנחמד שלנו יצא לביקורים משפחתיים ולא רק זה הוא לא מוכן לוותר על אף אזכרה ולא רק של הקרובים שלנו אלא גם במעגל השני של המכרים הרחוקים יותר.
7. קשה לי היה לשמוע את כל זה ולכן אני תפסתי יוזמה לבקר אצלו בעבודה בגן אשר נמצא ברחוב ויצמן ליד בית החייל את הגן אשר הוא מטפל ומטפח אותו ומשקיע בו את כל מה שלמד בגננות ומעבר לו , וכרגיל כל ביקור שלי אצלו בגן אני נהנה לשמוע על ההיסטוריה של הגן שלו שזה גם הבייבי שלו ועל הביקורות הטובות שהוא מקבל מהממונים עליו ובעיקר של הנשים והילדים הקטנים שאותם מעניין היונים והיונות שבאים גם כן לבקר בגן של הדוד מרדכי וכמובן אחי רוצה כרגיל לשמוע ממני איפה אני עובד עכשיו והוא היה מתלהב ושמח על כל הפרויקטים שאני מבצע יחד עם השותף שלי מר פרץ ליפשיץ בכל חלקי הארץ מיד איך שפתחנו את חברת ”ליפשיץ את יפת בע’מ ”ועוד לפני שהיה לנו משרד מסודר ואני רוצה להזכיר שאת החברה שלנו נוסדה 14-2-64 ומיד קיבלנו שיטפון של פרויקטים קודם כל התקשרו אלינו לטלפון שלי בביתי כשגרתי ברחוב באזל כי רק לי היה טלפון ויש לי יומן שאשתי הדסה רשמה את כל ההודעות והיומן המקורי נמצא אצלי והעתק שלו מסרתי לבן חיל ,את העבודה הראשונה קיבלנו מחברת הבניה ”קרת” הנמצאת בגבעתיים ומיד מסרנו להם הצעת מחיר ויצאנו לבצע את עבדת הפיתוח בשיכון קרת אשר בגבעתיים בעודנו עובדים בשיכון קרת השותף שלי מר פרץ ליפשיץ הלך למרכז של הקיבוצים וכידוע השותף שלי מר פרץ ליפשיץ היה ממייסדי קיבוץ עין –גב יחד עם טדי קולק שיותר מאוחר שימש כיועצו של ראש ממשלת ישראל מר דוד בן גוריון ולבסוף גם נתמנה לראש עיריית ירושלים ובפגישה במרכז הקיבוצים גם אני השתתפתי כמומחה לעבודות בנייה ופיתוח ולפני כן קיבלנו לבצע את עבודת הפיתוח של ”בית יגאל אלון בקיבוץ גינוסר את עבודת הפיתוח של בית ההארחה בקיבוץ גינוסר זכינו ללא מכרז היות והחברה רות אשתו של יגאל אלון היא מכירה את פרץ וגם סומכת עליו שיבצע עבודה טובה ומיד ובזמן שאנחנו עובדים בשביל חברת קרת בגבעתיים התקשרו ממועצת פועלי גבעתיים בקשר לביצוע מגרש משחקים לכדור סל כולל ריצוף של המגרש כולל ספסלים מבנייה של אבן עם כרכוב לישיבה מביטון של 10-סמ ובנוסף לזה כמובן גדר רשת לפי התקן של רשות הספורט ואת העבודה ביצענו לשביעת רצונם המלאה ויותר מאוחר ביצענו עבודות פיתוח בכל הארץ מקיבוץ ”מנרה” אשר בגבול הלבנון כולל הקיבוצים מסביב לכנרת כמו קיבוץ ”עין – גב ” קיבוץ ”גינוסר” וקיבוץ ”גדות” וגם ביצענו עבודת פיתוח בבית הספר האזורי של הקיבוצים ליד קיבוץ ”דפנה ”הנקרא ”הר וגיא ”וגם ביצענו עבודת פיתוח לבית התרבות אשר נמצא ”במנחמיה” ומרדכי אחי הנחמד מנמנם לו בשקט מקשיב ולא מקשיב וכל זמן השיחה אתו הוא היה מנענע בראשו כביכול שהוא משתתף בשיחה לשאלתי באם הוא שומע אותי והתשובה שלו היא שבלונית תמשיך יחיאל תמשיך ואני כמובן ממשיך וגם הוא ממשיך בשלו ואני לא מעיז לשאול אותו על מה אני מספר לו ומה בכלל הנושא כי בפעם הקודמת כששאלתי אותו תענה לי על מה נושא השיחה והתשובה שלו הייתה קשה ביותר שלא אעשה לו מבחנים ושהוא כן מקשיב ועוד ,וזה נשמע כרמז מצדו אלי כאילו שאני מתערב יותר מדי בחיים שלו. ” והמבין יבין ”, ולכן החלטתי לסטות מהשיחות האלה ולקחת אותו לסיור בעבודה שלנו באשדוד וכידוע אנחנו מבצעים עבודות פיתוח עבור חברת ” עמידר ” העוסקת בשיקום שכונות ובכניסה הראשית לאשדוד ישנה חברה גדולה בשם ”מובילי אשדוד ” שהיא גם מספקת חומרי בנין כגון ;מלט , חול ,חצץ , כמו כן כורכר לתשתית מתחת לריצוף והכי חשוב שהם גם מספקת אדמת גן ובנוסף לכל זה יש בבעלותם גם תחנת דלק וכל זה שייך לקיבוץ הדתי ”ניר גלים ” ובתחנת הדלק יש להם מסעדה כשרה , ולכן כשאנחנו מבקרים באשדוד בענייני עבודה וגם עם אחי מרדכי אנחנו דבר ראשון נכנסים לאכול ארוחת צהריים טובה וכשרה ומשביעה ורק אחרי כן אנחנו ממשיכים בסיורנו , ולפני כל זה כשיצאנו אני ומרדכי משטח הגן הרגשנו הקלה מרובה ושכחנו את כל הבעיות של הגן ונכנסנו לשיחות אשר עסקו בכל מיני נושאים כמו פוליטיקה וגם בענייני דת ואפילו בסיפורים וגם בבדיחות של אחי מנחם ויש לציין בסיפוק רב שהנסיעות האלה מחוץ לעיר מרדכי נהנה מאוד וגם לא נרדם ואפילו לא מנמנם ועל כן תמיד כשזה מתאפשר לי אני לוקח אותו לביקור בעבודות שאנחנו מבצעים בסביבה הקרובה כמו הפרויקטים בתל אביב בני ברק גבעתיים , חולון ,אוניברסיטה ”בר אילן ” ועוד,
8. כשאחי מרדכי מדבר אתי בענייני דת הרגשתי שזה בעצמותיו ויש לו זיכרון יוצא מן הכלל אם זה על פרשת השבוע או פסוקים שהוא היה קורא לי כמו ” אלוהים אל תשליכנו לעת זיקנה ככלות כוחי אל תעזבני ”, ”אלוהים אל תרחק ממני אלוהי לעזרתי חושה ”,”ומה אדוני דורש ממך עשות משפט אהבת חסד והצנע לכת עם אדוני אלוהיך ”, ”פרוס לרעב לחמיך ועניים מרודים תביא בית , כי תראה עירום וכיסיתו ומבשרך לא תתעלם ” ,ובפוליטיקה הדעות שלו כבר לא קיצוניות כשהיה צעיר , הוא לדוגמא נגד כיבושים של שטחים פלשתינאים במקום זה לבנות את הגליל והנגב אלה שטחים שלאט לאט ”נכבשים ”על ידי הבדואים ,ותוך כדי נסיעה אני תמיד מזכיר לו שאילו היה פרץ ליפשיץ אתנו היה מספר לנו על כל היישובים שאנחנו רואים בדרך ואת כל ההיסטוריה שלהם ואיך ומתי נוסדו ומי המייסדים וממה הם מתפרנסים ובעיקר הכי חשוב לפרץ מה הם מגדלים ואני מתכוון אך ורק על יישובים וכפרים ולא על ערים , וכידוע השותף שלי פרץ ליפשיץ היה בהשכלתו אדריכל גנים ונוף ובכל הנסיעות מחוץ לעיר שהייתי נוסע אתו ואני נוסע אלפי קילומטרים בחודש כמו לדוגמא כשנחנו נוסעים לקיבוצים באזור הכנרת וכידוע פרץ היה ממייסדי קיבץ עין – גב כל הדרך מתל אביב עד לכנרת יש ישובים וכפרים ובעיקר קיבוצים ואני רוצה להזכיר בזאת היה בעברו מפקח על קיבוצים צעירים מטעם איחוד הקבוצות והקיבוצים כדי להדריך את הקיבוצים הצעירים איך לגדל ומה לגדל וכי זה לא פשוט כלל וכלל כי הכול תלוי בטיב האדמה וגם אם יש להם מים במידה מספקת,ואני ממשיך לספר לאחי מרדכי שחברת ” ליפשיץ את יפת ” ביצעה עבודות פיתוח וגינון בקיבוצים לאורך הדרך כשאנחנו נוסעים לכנרת , כמו ”קיבוץ מעברות”וקיבוץ העוגן ”כמו כן ”קיבוץ ברקאי ” ומושבה ”מנחמיה ”וקיבוץ תל קציר’ ,ובינתיים הגענו לכביש המוביל לאשדוד ונכנסנו לתחנת הדלק של חברת ”מובילי אשדוד ”של קיבוץ ”ניר גלים ” ושם בתחנת הדלק אני מרגיש בן בית כי החברה שלנו עשתה הסכם איתם על הובלות של חול , וכורכר , ומלט , ואדמת גן , וכמובן גם דלק ,המסעדה נקייה וגדולה ומרווחת וכמובן גם כשרה וזה הכי חשוב לאחי מרדכי ואני הסברתי לאחי עד כמה נעים לי לעבוד איתם וכי עוד לפני כן בצענו עבודה גדולה עבור קיבוץ ”ניר גלים ”,רוב העובדים הם מהקיבוץ אנשים נחמדים ומסבירי פנים ובאווירה הנעימה הזאת סעדנו את ארוחת הצהריים ולאחר מכן המשכנו לדרכנו אל שכונה ב’ במרכז אשדוד
9. בעודנו נוסעים לאתר העבודה שלנו אני מספר לאחי מרדכי שאנחנו מגיעים למרכז אשדוד ושם אתר העבודה בצמוד ללשכת העבודה ,ברצוני לספר לכם על העובדים שלנו שהם מהשטחים הכבושים רובם ככולם באים מעזה הפועלים הנ’ל הם עובדים אצלנו דרך חברת בת שלנו בשם ”רב נוי” חברה לאחזקת גנים בע’מ ”אשר הוקמה על ידנו במטרה שאת הגנים שאנחנו מבצעים בשם ”ליפשיץ את יפת בע’מ ” תחזיק אותם ותטפל בהם חברת רב נוי בע’מ וזה היה הרעיון של השותף שלי פרץ ליפשיץ , כמו כן זכינו במכרז של עיריית חולון ועירית בת ים לתחזק עבורם את הגנים הציבוריים שלהן , והתחייבנו להעסיק בכל עיר 17-עובדים ביחד 34 עובדים ולכן השותף השלישי שלנו בחברת האחזקה הוא האגרונום מר בני נול ניגש ללשכת העבודה של עובדי השטחים וקיבל פועלים כדת וכדן ולמה כל הסיפור הזה שאני מספר כפי שהזכרתי קודם לשכת העבודה של אשדוד נמצאת בשכונה הזאת שאנחנו עובדים ולא רק זה אלא שהחלון של מנהל הלשכה בדיוק מול המחסן שלנו כבר איך שהגיעו פועלי השטחים לאתר המנהל הזה רדף אחריהם עם אקדח שלוף ,
הוא הזמין את כל עובדי השטחים ללשכתו ולאחר שבדק אותם ונוכח לדעת שיש להם רישיונות אבל הרישיונות הוצאו בלשכת התעסוקה בחולון והוא דרש מאתנו שנוציא רישיונות מאצלו באשדוד ובנוסף לזה הוא דרש מאתנו להעסיק עובדים פשוטים וגם בעלי מקצוע וכל זה החל מהראשון של החודש הקרוב כמו כן הוא התחיל לבקר בכל בוקר את הפועלים העובדים בשטח ולאיים עליהם והם כל בוקר היה עושה להם מעין מסדר כדי שיפחדו ממנו והיה אוסף מהם את כרטיסי העבודה , מר בני נול השותף שלנו בחברת ”רב נוי ”התרגז עליו וצעק עליו וגם הוא יצא אליו עם האקדח שלו ונכנסנו אליו ללשכתו , וכדי לעשות רושם חזק עליו איימנו עליו בתביעה משפטית על ידי העורך דין שלנו ,והוא ענה לנו שגם לו יש עורך דין למרות כל ההצגות האלה מצדו ומצדנו עזבנו את לשכתו לא לפני שלקחנו בחזרה את כרטיסי העבודה של הפעלים מהשטחים וכל הסיפור הזה אני מספר לאחי יקירי מרדכי כהקדמה לסיפורים בהמשך ויש המשך מענייו מאוד כשאני הלכתי להזמין אדמת גן ממובילי אשדוד שאל אותי אחד הנהגים איך מתקדמת העבודה שלנו סיפרתי לו על הבעיות שעושה לנו מנהל הלשכה ואני לא רוצה לציין את שמו כי הוא אדם ששייך למפלגת השלטון ומה ענה לי הנהג תן לי בקבוק אחד וודקה ואני אעשה ביניכם סולחה ואני לא האמנתי למשמע אוזניי ירדתי אתו למזנון של המסעדה ומסרתי לו את הבקבוק
10. ההמשך היה הכי פשוט הבקבוק שהנהג מסר למנהל הלשכה שימש כמקדמה לתשלומים חודשיים ,
ותוך כמה ימים ניגש אלי המנהל וביקש ממני לבוא אליו למשרד לבירור וכדי לנקות את השולחן בינינו ולאחר מספר דקות יצאתי אתו החוצה כדי להראות לי את הבית שהוא בונה וכמה שחסר לו כסף לעומת המשכורת הנמוכה כביכול שהוא משתכר בלשכת העבודה , ולשאלתי לכמה כסף הוא זקוק והוא ענה לי לא הרבה סכום פעוט של 300 שקל לחודש כל זמן שהחברה שלנו עובדת באשדוד ולעומת זה הוא ינסה לעזור לנו בכל מיני צורות ובכל בירורים עם הפיקוח של חברת ”עמידר” באשדוד ובאשקלון ,
ובהתייעצות עם השותפים שלי סוכם לשלם לו את הסכום הנ’ל ומאז ההסכם נהיה לנו שקט עד לחגים הבאים עלינו לטובה כי הוא דרש ממני שי לחג ולא רק בשבילו אלא גם לפקיד הממונה על העובדים המקצועיים וכידוע בכדי שנוכל להוציא רישיונות בחולון הם המציאו לנו פטנט חדש כדי לקבל רישיון להעסיק עובדים מקצועיים אז הפקיד הממונה על העובדים המקצועיים יכול לומר לנו שאין לו עכשיו אז נוכל להוציא רישיון בלשכת העבודה בחולון אז כמובן הסכמנו לשלוח שי גם בשבילו ומאז נהייה לנו שקט ,
באותה התקופה עבד בשביל חברת ”עמידר” באשדוד ובשכונה אחרת ‘מושי’ בן אחי שלמה אני ראיתי אותו עובד בהרכבה של גג מאזבסט צבעוני ואני פחדתי עליו איך הוא מצליח לעמוד על גג משופע מאוד עד כמה שאני יודע העובדים בהרכבה עומדים מתחת לגג האזבסט , ומנהל לשכת התעסוקה באשדוד ניגש אליו ושואל את ‘מושי’ האם הפועלים שעובדים אצלך הם דרך הלשכה והתשובה היא שלילית והמנהל של הלשכה מתחיל לכתוב לו דו’ח ארוך וכנראה גם הזמנה למשפט ולשאלה מה השם שלך ענה לו משה יפת והמנהל שואל אותו תגיד לי האם אתה מכיר את יחיאל יפת ו’מושי’ עונה לו כן זה דוד שלי לשמע התשובה הזאת המנהל קרע את הד’וח ובמקום זה כתב אלי מכתב ארוך ובאותיות גדולות יפת ידידי אני רוצה לפגוש אותך ‘דחוף ביותר’ בבית קפה שישבתי אתך בזמן האחרון עם קבלת המכתב נפגשתי אתו ושלמתי לו והרגעתי אותו ,ואת כל הקורות אותי באשדוד סיפרתי לאחי יקירי מרדכי בזמן הנסיעה הביתה והוא נדהם לשמוע על השחיתות אשר נעשה בקרבנו ,ושאלתי אותו אם הוא רוצה לשמוע סיפור מהאגדות והוא ענה כן בשמחה ,והסיפור הוא על שני אחים שקיבלו בירושה מאביהם שדה של עשרות דונמים וגם אסם ענק עם מאות של שקי תבואה וכמובן בניין גדול שחילקו אותו שווה בשווה , רק מה הבכור שבאחים הוא נשוי עם אישה ועוד שבעה ילדים והאח הצעיר רווק יושב לו האח הצעיר וחושב ושם לב שהחלוקה הזאת בינו לבין אחיו לא צודקת אבל אני מכיר טוב את אחי והא לא יסכים שאני אוותר לו על חלק מהשדה וישב וחשב ואז בא לו הרעיון שהוא יקום בחצות הלילה ויעביר על גבו שקי תבואה לצד השני , ואותו הדבר קרה לאח הבכור שטען שהחלוקה לא צודקת שאחי הצעיר עדיין רווק ולא מבוסס כמוני שאני כבר נשוי ומסודר ואני מכיר טוב את אחי והוא לא יסכים שאני אוותר לו על חלק מהשדה וישב וחשב ואז בא לו הרעיון שהוא יקום בחצות הלילה ויעביר על גבו שקי תבואה לצד השני וכך עשו שני האחים והעבירו שקי תבואה מצדו האחד לצד השני והכל התרחש בחצות הלילה ומה שהיה צפוי קרה ונפגשו שני האחים כשהשקים על גבם ואז הם הבינו שלמרות שכל צד העביר לצדו השני עשרות רבות של שקי תבואה ומספר השקים לא השתנה , ואז הם נפלו איש לזרועות אחיו ובכו ודמעותיהם זלגו כמים והאגדה מספרת שבמקום הזה בחר אלוהים שיבנו לו את בית המקדש ,הסתכלתי על אחי יקירי מרדכי וראיתי אותו במצב של התרגשות עצומה כי הוא הבין את המסר של האגדה כמוני ממש התרגשנו ,
11. ויש המשך לעבודה שלנו באשדוד אבל בשכונה אחרת ושוב הסיפור שלנו מתחיל מזה שלאחר כמה חודשים זכינו בשכונה אחרת באזור ושוב פעם אני לוקח את מרדכי אחי היקר שלי מהגינה שלו ויוצאים אל מחוץ לעיר ושוב חוזרים הסיפורים היפים על שיקום השכונות של ראש ממשלת ישראל באותה תקופה היה מר מנחם בגין וכל העיתונאים שיבחו אתו על הרעיון המוצלח של ממשלתו לבצע בכל הארץ את שיקום השכונות החלשות על ידי חיזוק ושיפוץ של הבנינים ובדרכנו לאשדוד אני מסתכל על אחי יקירי ועד כמה שהוא נהנה מהיציאה החוצה ואני מספר שוב על השותף שלי מר פרץ ליפשיץ כשאני נוסע אתו מחוץ לעיר גם אנחנו מתמוגגים מרוב נחת וכל אחד מאתנו מספר סיפורים על כל מיני נושאים אישיים , ומהיכן שאב השותף שלי פרץ ליפשיץ את הידע שלו כמעט על כל ישוב בארץ כזכור הוא היה בפלוגה מיוחדת בפלמ’ח אשר עסקה ”בריגול מאחורי קווי האויב הערבי בתקופת ”המאורעות” בארץ והם התחלקו לקבוצות קטנות ללא כסף והם היו נכנסים בעיקר בלילות ומחרימים מהלולים תרנגולות ומהשדות ” לקחו ”ירקות מכל הסוגים ורצה הגורל שביום העצמאות הראשון של המדינה נולד לפרץ בן ראשון בקיבוץ עין-גב ואשתו החברה פאולה כעסה עליו מאוד וטענה כלפיו לא מספיק שבחתונה שלו הוא היה עובד בגננות בקיבוץ ולא היה נוכח בזמן החתונה , וכידוע בקיבוץ עושים חתונה משותפת בחדר האוכל לכמה זוגות ביחד ומזמינים את הרב מהרבונת בטבריה וככה הם עומדים בשורה וכל זוג עומד מתחת לחופה המשותפת והחברה פאולה עמדה בודדת ללא החתן שלה ואז הצמידו לה בחור מהקיבוץ ולקריאת שמו של פרץ ענה המתנדב כן ונישק את ” כלתו ” ,דרך אגב הבן הזה התנדב לצנחנים ונפצע קשה ברגלו ביום הראשון של מלחמת ”ששת הימים ” ועוד דבר אחיו השני גם הוא התנדב לצנחנים למרות שהוא עבר ניתוח לב פתוח , דרך אגב אמו פאולה הייתה פקידה אצלנו משנת 1964 עד 1991 וכשמסרתי לה פרטים אישיים עלי שיש לי תאומים ילידי 10-9-1952 היא פתאום נתנה צעקה ואמרה לי שגם לה נולד הבן השני בתאריך 10-9-1952 , אין לתאר במלים את התגובה של אחי יקירי מרדכי לשמע ההיסטוריה המפוארת של שותפי פרץ ליפשיץ עם אנשים כאלה הערבים לא יוכלו לנצח אותנו לעולם ואתה יחיאל עשית עסק טוב עם שותף מלומד וחכם כמו פרץ ליפשיץ ,ואני תמיד חזרתי ואמרתי לך שלפרץ יש ניסיון חיים רב וחוץ מזה יש לו הופעה מרשימה של אדם מבוגר עם עבר עשיר כמנהל אדמיניסטרטיבי בכפר הנוער ”בבן שמן ”,
12. סוף סוף הגענו לתחנת הדלק של ” מובילי אשדוד ” ונכנסנו למסעדה הכשרה של התחנה ושוב סעדנו עם אכל טעים וכשר כיאה לבעלים מהקיבוץ הדתי והמשכנו לדרכנו לפרויקט השני שלנו בשיקום השכונות ומי שמתמחה אצלנו בשיקום שכונות הרי הוא מיודענו נסים כהן ועליו יש סיפורים מסמרי שיער וכשבאנו לעבוד בשטח והיה עלינו להתמודד עם דיירים אשר הקימו גדר על שטח ציבורי ועשו להם בשטח הזה ככול העולה להם ויש כאלה אשר שתלו דשא וצמחים ויש כאלה אשר שקשרו כלבים ושמו אותם לשמור על השטח אשר ”כבשו” ואנחנו רואים את השטחים ” הגנובים ” ולא ידענו מה לעשות כי מצד אחד השטח הגנוב שייך לכל הדיירים והיה עלינו לבצע את התכניות הגדולות ונתקענו בבעיה רצינית וכל השטחים האלה הגנובים מונעים מאתנו לעבוד לפי תכנית של האדריכל , והנני לציין שהפולשים יש ביניהם פושעים אבל יש ביניהם גם זקנים שלא מעיין אותם שום דבר כי על זה יש להם מעין חזקה וכשהלכנו למפקח כדי להתלונן הם צחקו עלינו והם לא מוכנים לקבל מכות מהדיירים , בקיצור היינו בדילמה עד שנסים כהן שלנו נכנס לתמונה , ופתאום הוא מצא תשובה לכל דייר וכידוע אני רשמתי באחד הפרקים הקודמים כשנסים כהן היה נכנס לאחד הפרויקטים החדשים שלנו עם הטרקטור שלו לשטח החדש והוא רואה לדוגמא ארגז לביטון אז הוא רושם לעצמו יש לי ארגז לביטון וכך הלאה.
-
אדם ויילר ז”ל
אדם ויילר 1964 
אליעזר מרקוס 
אביגדור קהלני קווים לדמותו של אדם ויילר
אדם ויילר ז”ל, אליעזר מרקוס ז”ל, אביגדור קהלני יבל”א ואנוכי שירתנו יחד כמ”מים בגדוד 82, לימים נודענו כארבעת האחים
אליעזר נהרג במלחמת ששת הימים ואדם נהרג במלחמת ההתשה
בעקבות פגישה ביום הזיכרון האחרון עם דני ויילר, אחיו הבכור של אדם, שלחתי לו תמונות מימי השירות הסדיר והוספתי כמה שורות לתיאור דמותו של אדם, להלן הדברים שכתבתי יחד עם תשובתו הנוגעת ללב של דני
היי דני,
שמחתי מאד לפגוש אתכם ביום הזיכרון האחרון.
תודה על שני הדיסקים, זה בהחלט החזיר אותי 40-50 שנה אחורה, לתקופה תמימה ואידיאליסטית והעלו בי הרבה זיכרונות.
להלן כמה מהם ללא סדר מסוים.
אדם ויילר – הייתה לי הזכות והעונג לשרת עם אדם שנה שלמה בגדוד 82.
לאדם היה שילוב מנצח של שובבות נעורים ורצינות בוגרת,יותר מכפי גילו.
הייתה לו יכולת הבעה עם להט פנימי (CONVICTION) שחדרה כל חומת הגנה ונגעה בכל לב.
הוא אהב את הצבא והופעה צבאית הייתה חשובה לו ואכן הייתה לו הופעה מרשימה. אני זוכר שאת הכומתה שלו הוא הזמין בדרך עלומה מהצבא הבריטי, היא הייתה עשויה מצמר אנגלי משובח, בקוטר גדול יותר מהכומתה התקנית והפשוטה של צהל. הוא היה נעמד מול הראי ושם את הכומתה בגובה הנכון מעל הגבות, ומטה אותה ימינה בדיוק בזוית הנכונה, או אז היה אפשר לצאת ולהיראות ברחבי הגדוד.
אדם לימד אותנו נימוסים והליכות, כמו למשל לאכול בסכין ומזלג והקפיד שלא נניח את המרפקים על השולחן, הוא גם סיפר שבבית אם מי מהאחים הניח, בהיסח הדעת, את המרפקים על השולחן, אח אחר היה דואג להזכיר לו בעזרת דחיפה דיסקרטית ששמטה את זרועו אל מתחת לשולחן.
במסעדת מוריס המיתולוגית בבאר שבע שאותה היינו פוקדים בקביעות, היה מלצר ראשי שפיתח שיטה להתעלם מהסועדים שניסו למשוך את תשומת ליבו בכל מיני דרכים, אדם לא הרשה לנו לקרוא לו בקול רם בצורה מעליבה ופיתחנו שיטות יצירתיות שונות על מנת לזכות לשירות בזמן סביר.
לאחר שגמרנו את המחזור הראשון שלנו ושלחנו את החניכים לקורס מטקים וקצינים, אדם, שהיה קשור מאד למחלקה שלו אמר בהתרפקות, “או’ כמה שאני אוהב אותם”. ולאחר שהות מה הוסיף בגאווה – “אני מת לראות אותם חוזרים כקצינים צעירים”. מעולם לא שמעתי מפקד משתמש בביטויים כאלה על חיילים ועוד על טירונים.
במסגרת הטירונות שהעברנו, הייתה לנו שעה חופשית עם החיילים, מעין שעת חינוך שבועית, שבה נהגנו לקחת את המחלקה לאחת החורשות שמסביב לגדוד 82 ולנהל שיחה בענייני היום. לא היה שום מערך שיעור וכל מ”מ היה חופשי לבחור נושא כרצונו.
כולנו עשינו נוהל מקוצר וחזרנו לאחר 15-20 דקות, פשוט לא ידענו מה לומר ועל מה לדבר ואיך לרתק מחלקה של 40 חיילים למשך שעה שלמה.
אדם היה חוזר נפעם לאחר שעה ולפעמים יותר. שאלנו אותו לא פעם, על מה לעזאזל אתה מדבר איתם כ”כ הרבה זמן – על ציונות, באה התשובה.
זכור לי מקרה מקורס הצניחה שאדם השתתף בו, כל החניכים היו קצינים מחילות שונים. בעקבות מעשה קונדס של אחד החניכים כיתה שלמה הודחה מהקורס. לחניכים נערך שימוע בפני מפקד הקורס שהיה קשוח ונחוש בדעתו להדיח את כולם. כל חניך נכנס בתורו וניסה לשכנע את המפקד למה הוא צריך להישאר, כולם יצאו אבלים וחפויי ראש והודחו מהקורס. כולם, פרט לאדם, שנשאר שם דקות ארוכות והצליח להישאר בקורס ולסיים אותו בגאווה.
מה בדיוק הוא אמר ואיך הצליח, נגד כל הסיכויים, לשנות את דעתו של המפקד הנוקשה לא בדיוק ידוע אבל זאת עוד הוכחה ליכולתו הוורבלית של אדם וכושר השכנוע שלו.
אדם היה כאמור, אוהב אדם, אבל התרומה העיקרית והמתמשכת שלו הייתה בזה שהוא הדביק באהבה הזאת גם אותנו – את כל מי שבא איתו במגע.
משהו בהתנהגות שלו, המפרגנת והתומכת, גרמה לנו לחשוב שהנה אפשר גם אחרת ובעל כורחנו אנו מוצאים את עצמנו מנסים להידמות לו.
ואם כל אחד מאיתנו השתנה לטובה, ולו במעט, הרי שביקורו הקצר של אדם בעולמנו לא היה לשווא.
בן חיל יפת
XXXXX
תשובתו החמה של דני ויילר
בן חיל יפת,
אכן בן חיל אתה.
דבריך כל כך כנים, ישירים ומדברים כאמור בעד עצמם. לא רק על אדם, אלא גם עליך, כותבם.
אני מודה לך מאד ומעביר אותם לשאר בני המשפחה והידידים הקרובים.
אם אתה מקושר עם עוד אנשים מהתקופה ההיא (איתן גלזר הוא שעשה את הקשר ביננו ויעביר לבני המחזור של אדם) אנא הפץ אותם בשמנו וכבקשתנו כי הרי דבריך הנם הנצחה נהדרת.
בברכה מעומק הלב,
דני ויילר
XXXXX
תגובה של אביגדור קהלני
בן חיל היקר
תודה ששלחת אלי את הדברים שכתבת על אדם
מאד מרגש לשמוע את הזווית שלך על אדם.
אני מסכים לאבחנה המדויקת שלך
ואין לי ספק שבמעשיך הזכרת לכולנו איש גדול.
יישר כוחך חבר
שלך
אביגדור
ארבעת האחים -
ברכה לדן ליום הולדת 18
יום הולדת 18 לדן
19.05.2012
כתב והקריא בן חיל
דן, דן, דן,
אתה כל כך מאורגן
וגם, כפי שנראה, גם להטוטן, ( הדברים יתבהרו בהמשך)
מתרוצצות בי, וכנראה גם בחלק מהנוכחים פה, שתי מחשבות בו זמנית
מצד אחד – כבר בן 18? ומצד שני – רק בן 18?
ואני אסביר: מצד אחד – נדמה שרק אתמול חגגנו לך בר מצווה והנה אתה כבר בן 18 ומצד שני – אתה מוכיח בגרות מעבר לגילך ולכן התמיהה – רק בן 18?
ושוב, מצד אחד – עד לא מזמן, ילד, חניך בנוער העובד, שעדין מחפש את דרכו, משחק בכדורסל וכדורגל ומצד שני – כבר מדריך חניכים בעצמך ובוחר במוסיקה כמקצוע ותחום התעניינות עיקרי.
בבר המצווה אבא שלך בחר להקריא לך מסה של הפילוסוף והוגה הדעות מישל דה מונטיין שעוסקת בחשיבותה של חברות. נראה לי שלקחת את הדברים לליבך ואכן אתה תמיד מוקף חברים.
אבא ואימא הרעיפו עליך אז ברכות ואיחולים אבל גם ציפיות, גם פה אפשר לומר שעמדת בכל המטלות ומילאת את כל הציפיות בלימודים, בנוער העובד, בחוגים למיניהם, בהצגות ובבחינות, תוך כדי הפגנה וירטואוזית רבת פנים.
השבוע הופיעה בעיתון כתבה של תלמידת י”ב שבה היא סיפרה על סדר היום הבלתי אפשרי שלה ושל חבריה ללימודים ועל ההכנות לבחינות בגרות ועל הצורך לקבוע סדרי עדיפות מה ללמוד ומה להשאיר לפעם אחרת. ואני מצטט:
בזמן ספרות לומדים להיסטוריה
בזמן היסטוריה לומדים לאזרחות
בזמן אזרחות לומדים לספרות
ככה זה סוף י”ב
הבגרות בעדיפות ראשונה
המתכונת אחריה
ולשיעורי השלמה אף אחד לא יגיע
עבודה אחת מתוך שתים לא תוגש. סוף ציטוט
למקרא הדברים חשבתי לעצמי איך אתה מספיק לעשות את כל מה שהתלמידה תיארה ובנוסף לזה גם את כל הפעילות החוץ-לימודית שלך. אני בטוח שאם היינו מצמידים לך צלם לעקוב אחריך – משהו בסגנון
– יום עם דן יפת –
היינו מקבלים סרט נפלא בעוד שהצלם היה נופל מהרגלים. האמת היא שזה קצת מפליא אותי איך אתה באמת מנהל את סדר היום שלך, איך אתה יודע איפה להיות ומתי וכל זה בלי עזרה ובלי מזכירות.
דרך אגב, יובל – יום עם דן יפת – נראה רעיון לא רע לסרט מרתק.
בין כל שלל העיסוקים וההתחייבויות שלו, דן מצא גם זמן לקרוא ולהתעמק במחזות של חנוך לוין. ואל יהי הדבר קל בעיניכם, זו בהחלט משימה לא קלה.
אז איך באמת מצליחים לעמוד בציפיות של ההורים לגדול, להתפתח וללמוד לבחינות בגרות, לשחק בהצגות, ללמוד לנגן בגיטרה ובפסנתר ולכתוב מוסיקה להצגות ופזמונים, להיות גם חניך וגם מדריך בנוער העובד והלומד וכנראה בעוד דברים שלא מניתי.
התשובה היא פשוטה, צריך זוג הורים כמו אורלי ויפתח, שמצאו כנראה את האיזון הנכון של מסגרת וחוקים עם מינון מתאים של עידוד וחופש פעולה ליוזמה, ליצירתיות ומחשבה פורייה.
מה עוד צריך, צריך גם שני אחים תומכים, במקרה הזה אח ואחות, יובל ושני, שגם להם יש חלק ביצירת האווירה הרב תרבותית של מוסיקה, ספרים, הצגות וסרטים.
בין שלל העיסוקים שלהם הם מוצאים זמן לתמוך ולעודד את דן בכל ההופעות שלו וגם ללכת איתו להצגות תיאטרון.
לסיום, נאחל לך בשם כל הנוכחים, ובשם כל הקרובים בארץ וברחבי העולם, יום הולדת שמח, ושנה מלאת אתגרים ועניין.
שמור על הסקרנות, טפח את החברות, וקח את הכל בקלות – שנת השרות תעבור בכיף וכך גם השרות הצבאי.
כל טוב ובהצלחה!!!
ובעניין אחר
להזכירכם – בחודש שעבר מלאה שנה לבר בצבא, את דרך החתחתים שדן עובר עכשיו עשתה בר בשנה שעברה ונראה שעברה את בחינות הבגרות בהצלחה יתירה ודי בקלות.
דרך אגב, לא הרבה יודעים שבר גם מציירת וציור של בר נבחר לייצג את בסיס מטכ”ל בקריה בתערוכה נודדת של ציורים שארגנה האגודה למען החיל.
בהצלחה בר והמשך שרות נעים.
ובלונדון יוני ואליוט יחגגו יום הולדת משותף ביום שני 21.05
אז מזל טוב ואיחולים לבביים גם להם
בנוסף ושוב בלונדון, אמונה חוגגת היום יום הולדת לפופי הנכדה, כן ירבו
ואחרונה אחרונה חביבה
יום הולדת שמח ואיחולים מקרב לב גם לשירה שיום ההולדת שלה חל ממש היום.
-
תשובה וברכה מיחיאל
נולדתי 15-4-1927
אהובי היקרים
ברצוני להודות לאורלי ויפתח על האירוח שלהם
בשנים האחרונות ובמיוחד על שהזמנתם אותי
השנה הזאת לכבוד יום הולדתי ה-85 שאני
רואה בה, בפרט ביום הזה, התגשמות חלומותיי
אין דבר יותר משמח מזה כשאני מסתכל אחורה
ממרומי גילי ורואה לפני לאיזה הישגים כבירים
הגענו כולנו, כל משפחת יפת לדורותיה
וכשאני נזכר עכשיו מה שכתבתי ביום הולדתי
לפני חמש שנים על הוריי שלא למדו בבית הספר.
(אבי למד אצל המורי בבית הכנסת)
אז, ארבעת הנכדות שלי עדיין למדו באוניברסיטה
והיום כולן בוגרות אוניברסיטה ואחת מהן
מלמדת כבר שנה רביעית באוניברסיטה
והשנייה משמשת כסגנית דוברת
של עיריית ראש העין
ושתי נכדות האחרות עובדות במקצועות מכובדים כיאה להשכלתן
כידוע לכם כתבתי בתולדות חיינו שאני פמניסט מושבע ובשבילי
כל אישה – היא אישה יפה, חכמה ומוכשרת
אני רואה גם לפניי את התגשמות החלום של אחי מרדכי
ותודה רבה על תשומת לבכם, ממני יחיאל יפת
-
ברכה ליחיאל ליום הולדת
לסבא היקר!
26.04.2012
מפגש זה של יום העצמאות עם משפחתך המורחבת,
זו בדיוק ההזדמנות לחגוג לך את יום הולדתך
ולחלוק עם כולם את תחושת הגאווה בך על הדרכים שסללת
ועל תרומתך המכרעת לבניין הארץ ובניין חיינו
אנחנו אוהבים אותך על המסירות
וההתמסרות ועל היכולת לתת ולהוקיר
ומודים לך על תחושת הביטחון, היציבות
והשורשיות שהענקת לנו
אני מאחלים לעצמנו להיות מחובקים על ידך
עוד שנים רבות ותהיה לנו הזכות
להמשיך ולחבק אותך
אוהבים, ארנון ויפה
הנכדים והנינים
-
ברכה ליום הולדת לסבא יחיאל
לסבא יחיאל
מהילדים, הנכדים והנינים
כתבה והקריאה קרן
יום העצמאות תשע”ב 26.04.2012
יחיאל – אבא וסבא אהוב,
אני מאחלים לך צרור ברכות
ונשיקות ליום הולדתך
שהחיים יהיו מלווים באושר ושמחות
חיוכים, חיבוקים והרבה אהבה
אנו רוצים להוסיף ולאחל שתדע
רק בריאות, נחת ושלווה פנימית
שתמשיך להעלות בכתב
(או יותר נכון בקבצי הוורד שבהם אתה כה שולט)
את מסעות חייך, כי כך אנו רק
לומדים יותר ויותר על חייך
המגוונים והמרתקים
שתמשיך להיות האבא והסבא וסבא רבה
הכי מקסים שאנו כה אוהבים
מאיתנו הילדים
הנכדים
והנינים
אוהבים אותך תמיד, קרן
-
יחיאל מאחל יום הולדת שמח לבן חיל
26-12-2011
לבן חיל היקר והאהוב שא ברכה ליום הולדתך
זכיתי להשתתף אתך בכל האירועים המשפחתיים שלנו הכוללים גם שמחה וגם עצב
ואני רוצה להזכיר לך שאתה גם בכור לאבא בכור ולסבא בכור, וגם אבא לבן בכור,
ולכן בהתנהגות שלך יש דמיון רב לאבא עליו השלום אתה ירשת ממנו את כל המעלות הטובות.
כמו לדוגמא אתה אף פעם לא כועס ואתה כל הזמן מקרין טוב לב ובעל יכול נתינה ללא גבול
ואני אזכור לך לכל ימי חיי את הביקורים שלך אצלי בבית החולים
והיית נוכח בכל הניתוחים שעברתי בארבעה בתי חולים כמו הניתוח בראשי שנמשך עד שתיים לאחר חצות ורק אחרי כן עזבת את המקום,
או לדוגמא מאז ועד היום אתה מלווה אותי בכל הטיפולים שאני עושה במחלקת חולי הפרקינסון
של שני בתי החולים גם בבית החולים איכילוב ולאחרונה גם בבית חולים מאיר בכפר סבא.
אתה נולדת בחג האורים ולפיכך אתה מקרין שפע של אור לכל מקום שאתה מגיע אליו,
ואנחנו מאחלים לך הרבה בריאות.
מהדסה ויחיאל יפת
-
ברכה לדוד יחיאל ליום הולדת – פסח תשע”א
כתב והקריא יפתח בערב ליל הסדר תשע”א
פסח תשע”א
לדוד יחיאל היקר,
לפני ימים מספר חגגת יום הולדת 84,
זה תמיד מורכב, ומצד שני מיוחד, לכתוב ברכת יום הולדת לאיש מבוגר שהגשים רבות בחייו,
ובאמת כיצד מברכים אדם בהגיעו לגבורות + ד’ שנים. כיצד מברכים אדם ש”חרש” תרתי משמע את הארץ לאורכה ולרוחבה , שהקים משפחה לתפארת ודאג לכל מחסורה. אדם שהשכים כל בוקר לפני הנץ החמה, על מנת לצאת לעבודת כיבוש הארץ, ואין זאת רק לתפארת המליצה.
רק מי שבאמת התעמק באלבומי העבודות והפרויקטים, שביצעתם אתה ושותפך פרץ, יכול להתחיל להבין את גודל העשייה שלכם, וזאת במיוחד על רקע התקופה שבה אנו חיים היום. רוב מנהיגנו עוסקים בדיבורים בעלמא, ומה שחשוב להם לומר זה “מילה זאת מילה” , ומאחורי המילים אין ולא כלום, אין תוכן אמיתי, אין עשייה אמיתית, אין כל עומק תרבותי ולטעמי גם אין כל מרכז כובד מוסרי אלא ההיפך מזאת.
זאת ההזדמנות לומר לך שתמיד ראיתי בך מודל לחריצות, לצניעות, לכיבוד אב ואם ומתן בסתר וזאת כמיטב החינוך של סבתא חמאם.
כולנו מכירים את הביטוי “הדוד מאמריקה” שתמיד משתמשים בו להביע סמל של הצלחה וגם לנתינה, בשביל כל ילדי משפחת יפת שגדלו במטולה 6, תל אביב, אתה היית באמת ‘הדוד מאמריקה’ – הדוד יחיאל מרח’ בזל -שלקח אותנו לטיולים בג’יפ שלו בכל רחבי הארץ.
מהדלפות שהגיעו אלי, אני מבין שאתה עוסק כרגע בתיעוד קורות חייך המרתקים, המשולבים עם קורות מדינת ישראל, ואני בטוח שיש למה לחכות ומצפה לכך בכיליון עיניים, במיוחד על בסיס כשרון הכתיבה הייחודי שלך.
אנחנו מאחלים לך – בריאות ואריכות ימים במחיצת הדסה, היחידה במינה, עם הילדים, הנכדים והנינים- עד 120 .
יפתח,
בשם כל משפחת יפת המורחבת בארץ ישראל ומעבר לים
15.04.2011
-
יחיאל כותב ברכה לאגדה ליום ההולדת
27-12-2011
לאגדה ליום שבו נולדה אגדה שלנו המיוחדת והיחידה
כמה נעים לנו לחגוג אתך את יום הולדתך ושתמשיכי במעשייך הטובים שנהפכו מזמן לעובדה
אנחנו אוהבים אותך ומודים לך על העזרה שלך אלינו ובהזדמנות זו גם להגיד לך תודה
מי כמונו שיודעים עד כמה שאת הולכת בעקבות הורייך שעזרו לי בקנית הדירה במציאות ולא באגדה
ואני שמח להיות חלק ממשפחת יפת המפוארת והמפרגנת ומכל המשפחות מסביב היא כמעט בודדה
ואגדה שלנו ממשיכה במסורת הטלפונים, העידוד והמעשים הטובים אחרת יראה לה כבגידה
ולכן אגדה נמשלת אצלי כמתוקה כמו גלידה ואולי גם למרמלדה
ואנחנו מפרגנים לה ומאחלים לה כל טוב
מאתנו הדסה ויחיאל יפת
-
יחיאל מאחל יום הולדת שמח לדוד אלחנתי
לדוד מיטב הברכות ליום הולדתך
לדוד אלחנתי אני רוצה להגיד לך שאתה החבר הכי הכי אשר אהבתי
המוכן לעזור בכל מצב ואף פעם ממנו לא התאכזבתי
ולכן הוא בחר את מקצוע הפסיכולוגיה כדי שיוכל לעזור ולא חשוב אם הוא ישראלי או צרפתי
הוא היה לי לדוגמא ולמופת בכל דבר ועניין אשר בקשתי
הוא היה מספר לנו על העזרה המקצועית שהיה נותן למטופלים שלו ומהם נהניתי
ובסך הכול היה גבר חכם ומושלם בהרבה תחומים ובעיקר יצירתי
הוא היה עסוק מאוד בעבודתו במחלקה שלו בתל השומר ומזה התגאיתי
היה מייעץ לנו בענייני רפואה ומחלות אשר לא הכרתי
היה מסביר לנו על כל מיני מחלות קשות ומסובכות אשר את שמותיהם מזמן שכחתי
ובמסיבות שלנו היה נותן חידונים בענייני החג ותרם לכך שזה יהיה גם תרבותי
לדוד אין בכלל שנאה לאנשים ויש לו טונות של אהבת האדם למרות שבחלקם שנאתי
הוא אדם שלא יכול להגיד לא למטופל שזקוק לעזרתו למה כי הוא איכפתי
הוא בחור ישר וצנוע כמעט נחבא אל הכלים ולכן גם לא רכילותי
הוא בעל נימוסים אירופאים אשר בקסמיו נשביתי
נא לא לשכוח שדוד היום כבר סבא אמיתי
ואני מקנה בנכדתו שירעיף עליה מתנות וצעצועים ויפנק אותה ומזה התלהבתי
ובמלאות לדוד אלחנתי ששים שנים של עשייה פרודוקטיבית ופוריה ולכך התכוונתי והתגאיתי
ממני יחיאל יפת
King david
ואלה תולדות דוד אלחנתי מלך ישראל
ויעביר ישי את בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל ישי ולא בחר אדוני באלה ואף אחד מאלה לא בחרתי ,
ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים עוד נשאר הקטן והוא רועה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שילחה
וקחנו כי לא נלך עד בואו הנה, וישלח ויביאהו ויאמר אדוני קום משחהו כי זה הוא מה שרציתי ,
ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אותו בקרב אחיו ותצלח רוח אדוני אל דוד מהיום ההוא ומעלה
ויקום שמואל וילך הרמתה , ורוח אדוני סרה מעם שאול ורוח רעה באה אליו כאשר הסתלקתי ,
ויאמרו עבדי שאול אליו יבקשו איש יודע מנגן בכינור והיה בהיות עליך רוח אלוהים רעה וניגן וטוב לך
ויען אחד מהנערים והנה בן לישי בית הלחמי יודע לנגן וגם גיבור חייל אותו ראיתי ,
וישלח שאול מלאכים אל ישי ויאמר שילחה אלי את דוד בנך אשר בצאן , ויבוא דוד אל שאול ויעמוד לפניו , ויאהבהו מאוד ויהי לו נושא כלים יותר מאשר חלמתי ,
ויאמר הפלישתי אל דוד לך אלי ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה , ויאמר דוד אל הפלישתי אתה בא אלי בחרב ובכידון ואני בא אליך בשם אדוני צבאות והיכיתי אותך ואת ראשך מעליך הסירותי ,
ויהי כי קם הפלישתי ויקרב לקראת דוד וישלח דוד את ידו אל הכלי,ויקח משם אבן ויקלע את הפלישתי אל מצחו ויפול על פניו וירוץ דוד אל הפלישתי וימיתהו ויכרות את ראשו כאשר דברתי ,
ויראו הפלישתים כי מת גיבורם וינוסו ויקח דוד את ראש הפלישתי ויביאהו לירושלים , וכשוב דוד מהכות את הפלישתי ויקח אותו אבנר ויביאהו לפני שאול וראש הפלישתי בידו ושמחתי ,
ןיאמר לו שאול בן מי אתה ויאמר דוד בן עבדך ישי בית הלחמי ,ויהי ככלותו לדבר אל שאול ונפש
יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו כנפשו כי הביא בידו את ראשו של הפלישתי ,
ותצאנה הנשים מכל ישראל ותאמרנה היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו , וידבר שאול אל יהונתן בנו
ואל כל עבדיו להמית את דוד , ויגד יהונתן לדוד לאמור מבקש אבי להמיתך למרות תחינתי ,
ויתן שאול לדוד את מיכל בתו לאישה ,וירא שאול וידע כי אדוני עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד , ותאמר מיכל למלאכים כי דוד יצא ללא ידיעתי ,
ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת דוד מה עשה , ויטול שאול את החנית מעליו להכותו
וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד , ועל כן נמלטתי ,
ויקח שאול שלושת אלפים בחור מכל ישראל וילך לבקש את דוד ויבוא אל גדרות הצאן על הדרך ושם
מערה ויבוא שמה , ודוד ואנשיו יושבים ויגש אל שאול בלאט ויכרות את כנף מעילו ומשם הלכתי ,
ויאמר דוד לשאול למה תשמע דברי אדם לאמור הנה דוד מבקש רעתך , הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך אדוני היום בידי במערה ואחוס עליך ואותך לא הרגתי ,
וראה גם ראה את כנף מעילך בידי ואחרי מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רודף אחרי כלב מת
אחרי פרעוש אחד , והיה אדוני שופט ביני ובינך וירב את ריבי וישפטני מידיך כי לא חטאתי,
וישמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך אדוני אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ,ואת עבדו חשך מרעה ואת
רעת נבל השיב אדוני בראשו, ואת אביגיל לאישה לקחתי ,
ואת אבינועם לקח דוד מיזרעאל ותהיינה גם שתיהן לו לנשים ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש ויבוא שאול ויחן במדבר זיף לבקש את דוד ,ויען דוד ויאמר אל אחימלך החיתי ,
ואל אבישי בן צרויה אחי יואב לאמור מי ירד אתי אל שאול אל המחנה , ויאמר אבישי אני ארד עמך ויבואו דוד ואבישי אל מחנה שאול והנה הוא שוכב וחניתו מראשותיו ומאוד נדהמתי ,
ויאמר אבישי אל דוד הסגיר אלוהים היום את אויבך בידיך ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשנה , ויען דוד ויאמר לשאול ולמה אדוני המלך רודף אחרי עבדו כי מה עשיתי ,
ויאמר שאול לדוד חטאתי שוב בני ולא ארע לך עוד , תחת אשר יקרה נפשי בעיניך היום הזה הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאוד , ויען דוד ויאמר לשאול הנה החנית של המלך וכי לך היום החזרתי ,
ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מירב אותה אתן לך לאישה , אך היה לי לבן חיל והילחם מלחמות אדוני , ותהי בו יד פלישתים כמו שתכננתי ,
וישב דוד במצודה ויקרא לה עיר דוד וילך דוד הלוך וגדול ואדוני אלוהי צבאות עמו , וישלח חירם מלך צור מלאכים ויבנו בית לדוד וידע דוד כי הכינו אדוני למלך על ישראל ולבסוף למלך נמשחתי ,
ויקונן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו , ויאמר ללמד את בני יהדה קשת הנה כתובה על ספר הישר , ”הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים ” שעליהם כל כך הצטערתי ,
אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון פן תשמחנה בנות פלישתים פן תעלוזנה בנות הערלים הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם כי שם נגעל מגן גיבורים מגן שאול בלי משיח בשמן ובלי שמהם נפרדתי ,
מדם חללים מחלב גיבורים קשת יהונתן לא נסוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם , שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו ומאריות גברו ולראותם לא הספקתי
בנות ישראל על שאול בכינה המלבישכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכם ,
”איך נפלו גיבורים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל ” צר לי עליך אחי יהונתן נעמתה לי מאוד
ואתפלל לצור ישועתי,
עריכה וחריזה יחיאל יפת
-
יחיאל נפרד מחברה יקרה – חיה אלחנתי ז”ל
21-1-2012
אנחנו כולנו מזועזעים ומבכים על לכתה מאתנו של ידידתנו שהיא גם כאחותנו שנפרדה מאתנו בחטף ובפתאומיות מבלי שידענו שהייתה חולה במחלה קשה כל כך, איך לא הבחנו בכך למרות שידענו בזמן האחרון שהיא הרגישה לא טוב ואנחנו סברנו שהיא תתגבר על מחלתה, כי היא השתתפה בכל האירועים שלנו אשר כללו ימי הולדת וחגי ישראל והיא כאישה דתית כנראה שהיא האמינה שתתגבר על הכול ולכן החליטה להסתיר מאתנו את הכאבים שלה והתייסרה בשקט וכך היא מנעה מאתנו את סבלותיה וכל זה היא חשבה שהכול יעבור בשלום.
אני זוכר שהייתה לי אתה שיחה בענייני דת ואני התבטאתי שאני אוהב את הדת אבל לא את הדתיים כי הם היו ופעלו נגד הנשים והם לא מרשים להן להיכנס יחד עם הגברים לבית הכנסת אלא רק ”לעזרת נשים” ובזמן האחרון גם לא לשמוע אפילו ”שירת נשים” ושאני כל חיי הייתי פמניסט וכתבתי על זה בדפים שכתבתי על ”תולדות חיי” היא שמעה אותי בשקט ולא היה בינינו וויכוח על הנושא הזה , ואני לא ידעתי עד היום הזה אם הסכימה אתי או לא.
ואתה דוד אלחנתי כידוע לנו על ידי הבן שלי ארנון שאמר לי אבא אתה יודע שדוד הוא האח הרביעי שלנו ועניתי לו שלא ידוע לי שאני אבא לארבעה בנים כי זה היה יכול לזכות אותי במס הכנסה ועל כן אני לקחתי בחשבון שמאחר שאמי סיפרה לי שהיא ילדה לפני שאני נולדתי בן שהיה שמו דוד על השם אביה דהיינו ע’ש הסבא שלי ככה שהשם הזה לא זר לי ולכן נקבע שמי יחיא שאני אשאר בחיים ואכן נשארתי בחיים.
דוד יקיר שלנו, אני רוצה שתדע שאני קיבלתי את הבשורה המרה על מותה של חיה ז’ל בהפתעה גמורה כי לא תיארתי עד כמה היה מצבה חמור ואני התפרצתי בבכי מר שנמשך לסירוגין כל היום ורציתי לבוא להלוויה שלה כל הבנים שלי הטילו עלי סגר וגם הדסה לא הסכימה שאני אצא , אני כל הימים האלה הרגשתי רע מאוד גם בקשר אליך איך עכשיו אתה תתפקד ואיך תוכל לבצע את כל המשימות שהשאירה לך רעייתך האהובה והחכמה. כי אשתך הייתה אשת חייל ותפקדה גם כרעיה וגם בעבודה, כי אשתך הייתה כפי שנכתב במקורותינו ” אשת חייל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה ” ולכן אתה צריך לתפקד גם בבית וגם בעבודה ולכן והיות כמו שאמרנו מקודם שאנחנו כולנו עכשיו משפחה גדולה ולא נשאיר אותך לבד ומתחייבים בזאת ובמעמד זה שאנחנו נעזור לך לבצע את כל המשימות.
אדוני נתן ואדוני לקח יהי שם אדוני מבורך מעתה ועד עולם אמו ואמן ,
-
יחיאל ממשיך בהעלאת קווים לדמותה של צפורה
11.10.2011
ציפורה שלנו הלכה מאיתנו ועברה לעולם שכולו טוב והיא תשב שם עם כל הצדיקים והחסידים והיא תהייה מליצת יושר על כולנו ועל כל עם ישראל.
וכי לציפורה שלנו יש לה את כל הנתונים של צדיקה שהיא עוד מילדותה עזרה לכל אחיה ואחיותיה בגידול הילדים הקטנים שלהם ולא יכלה להשקיף מהצד ולהיות אדישה כי היא מטבעה התברכה בכל המעלות הטובות וכל זה זרם בעורקיה לכל אורך חייה.
אני הכרתי את ציפורה שלנו עוד כשהייתי ילד וראיתי אותה ואת כל העזרה שלה לאימא שלנו והיא השתתפה בכל העבודות שהיו לנו, היא רחצה אותנו ולקחה אותנו לים. אני לא יכול לשכוח איך שהיא טיפלה בי כשחליתי בדלקת ריאות ואת התרופות שקיבלתי ממנה ואיך שהייתה שמה לי את המגבת הרטובה על המצח כדי להוריד לי את החום. היא לא עזבה אותי עד שהבראתי. אני גם לא שוכח, בזמן החתונה שלי, היא הייתה המארגנת של התלושים לחתונה שלנו ואיך שהיא אספה את התלושים מכל השכנים וקרובי המשפחה. כידוע, החתונה שלנו התקיימה בשנת 1950 בתקופת הצנע וכל משפחה קיבלה תלושים לפי מספר הנפשות לקניית מצרכים, והכול בצמצום רב,
ואחרי החתונה היא ארגנה משלוחים של אוכל מבושל למשך שבוע עד שהתארגנו בדירה החדשה שלנו. כמו כן, לא שכחתי את העזרה שלה ושל אחי מרדכי. כשהם ראו שאני מתקשה עם התשלומים לקבלן, כי כשקניתי את הדירה הייתי חייל בצה”ל, הם נתנו לי במתנה סך של 400 לירות כדי שאוכל להשלים את החסר וכך יצא שהודות העזרה שלהם יכולתי לשלם לקבלן את היתרה. אני מודה להם על כך שאני נעשיתי בעל בית בזכות התשלום הזה.
ועל כן אני אהבתי את שניהם, ומאז אותו יום ראיתי בשניהם כאימא ואבא נוספים כי הם היו עוגן והצלה ועשיתי ככל יכולתי במעשים להחזיר להם בהרבה מובנים, ואני חושב שגם הצלחתי לעזור להם. כי דבר כזה לא ראיתי במשפחות אחרות והם שניהם ראויים לצל”ש על כך, ולמרות שעברו הרבה שנים מאז אני עדיין מתרגש מהמעשה הנאצל הזה וששניהם יבורכו על המתנה שהעניקו לי ברגע שהייתי כל כך זקוק.
ולכן כששמעתי שהיא עזבה אותנו לאנחות הרגשתי כל כך רע כי זו אבדה גדולה לא רק למשפחתה הקרובה אלא לכל מי שהכיר אותה ואת מעשיה הטובים. לציפורה הייתה סיסמה בכל שיחה שהייתה לנו איתה “נקווה לטוב ונשמע בשורות טובות”. יהי רצון ויתמלאו כל ברכותיה של ציפורה ונאמר שלום לעפרה של ציפורה היקרה יהי ברוך זכרה, אמן ואמן,
-
מיטב הברכות לנויה נינתנו הראשונה במלאת לה חמש שנים
9-12-2011
אנחנו רוצים לציין כי את שמגיע לך כל הזכויות של הבת הבכירה
ולכן את צריכה לעמוד על כך שכל צעצוע יעבור אלייך כי לך זכות הבכורה
וכל זה למה כי את ילדה טובה וחכמה ושאת גם לאחיך דניאל את מסורה
ואת לא דורשת ממנו את הצעצועים שהוא לקח לך בחזרה
ואת משמשת לו גם כאחותו הבכירה ובעיקר כחברה
ולהורייך את הילדה הכי הכי יקרה
מאתנו הסבתא רבתא הדסה
וסבא רבא יחיאל
