יחיאל ממשיך בהעלאת קווים לדמותה של צפורה
11.10.2011
ציפורה שלנו הלכה מאיתנו ועברה לעולם שכולו טוב והיא תשב שם עם כל הצדיקים והחסידים והיא תהייה מליצת יושר על כולנו ועל כל עם ישראל.
וכי לציפורה שלנו יש לה את כל הנתונים של צדיקה שהיא עוד מילדותה עזרה לכל אחיה ואחיותיה בגידול הילדים הקטנים שלהם ולא יכלה להשקיף מהצד ולהיות אדישה כי היא מטבעה התברכה בכל המעלות הטובות וכל זה זרם בעורקיה לכל אורך חייה.
אני הכרתי את ציפורה שלנו עוד כשהייתי ילד וראיתי אותה ואת כל העזרה שלה לאימא שלנו והיא השתתפה בכל העבודות שהיו לנו, היא רחצה אותנו ולקחה אותנו לים. אני לא יכול לשכוח איך שהיא טיפלה בי כשחליתי בדלקת ריאות ואת התרופות שקיבלתי ממנה ואיך שהייתה שמה לי את המגבת הרטובה על המצח כדי להוריד לי את החום. היא לא עזבה אותי עד שהבראתי. אני גם לא שוכח, בזמן החתונה שלי, היא הייתה המארגנת של התלושים לחתונה שלנו ואיך שהיא אספה את התלושים מכל השכנים וקרובי המשפחה. כידוע, החתונה שלנו התקיימה בשנת 1950 בתקופת הצנע וכל משפחה קיבלה תלושים לפי מספר הנפשות לקניית מצרכים, והכול בצמצום רב,
ואחרי החתונה היא ארגנה משלוחים של אוכל מבושל למשך שבוע עד שהתארגנו בדירה החדשה שלנו. כמו כן, לא שכחתי את העזרה שלה ושל אחי מרדכי. כשהם ראו שאני מתקשה עם התשלומים לקבלן, כי כשקניתי את הדירה הייתי חייל בצה”ל, הם נתנו לי במתנה סך של 400 לירות כדי שאוכל להשלים את החסר וכך יצא שהודות העזרה שלהם יכולתי לשלם לקבלן את היתרה. אני מודה להם על כך שאני נעשיתי בעל בית בזכות התשלום הזה.
ועל כן אני אהבתי את שניהם, ומאז אותו יום ראיתי בשניהם כאימא ואבא נוספים כי הם היו עוגן והצלה ועשיתי ככל יכולתי במעשים להחזיר להם בהרבה מובנים, ואני חושב שגם הצלחתי לעזור להם. כי דבר כזה לא ראיתי במשפחות אחרות והם שניהם ראויים לצל”ש על כך, ולמרות שעברו הרבה שנים מאז אני עדיין מתרגש מהמעשה הנאצל הזה וששניהם יבורכו על המתנה שהעניקו לי ברגע שהייתי כל כך זקוק.
ולכן כששמעתי שהיא עזבה אותנו לאנחות הרגשתי כל כך רע כי זו אבדה גדולה לא רק למשפחתה הקרובה אלא לכל מי שהכיר אותה ואת מעשיה הטובים. לציפורה הייתה סיסמה בכל שיחה שהייתה לנו איתה “נקווה לטוב ונשמע בשורות טובות”. יהי רצון ויתמלאו כל ברכותיה של ציפורה ונאמר שלום לעפרה של ציפורה היקרה יהי ברוך זכרה, אמן ואמן,
